יום רביעי, 25 בינואר 2023

חלוקת כספים וזכויות בחשבון בנק – ליורשים

לחלוקת כספים וזכויות בחשבון בנק, ליורשיו של בעלי החשבון, מאפיינים יחודיים – הן כשמדובר בחשבון שהיה בבעלות הנפטר בלבד, והן כשמדובר בחשבון משותף.

צו ירושה או צו קיום צוואה, מצהירים על זהות יורשיו של אדם שנפטר – ומאפשרים העברת זכויות המוריש ליורשים. כאשר מדובר בנכס מקרקעין, לא מתעורר בד"כ קושי מיוחד בהעברת הזכויות ליורשים (אלא אם ישנה, למשל, טעות ברישום), ובמיוחד כאשר מדובר בהעברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). אך כאשר מדובר בחלוקת כספים וזכויות בחשבון בנק, הענין יכול להיות מורכב יותר – ואף ממושך יותר, בעיקר אם מתעוררת מחלוקת בין היורשים.

[לשם הנוחות, במקום לכתוב "חלוקת כספים וזכויות בחשבון בנק" – אשתמש מכאן ואילך בקיצור "חלוקה בחשבון"].

חקיקה, פסיקה – ונהלים בנקאיים

על הסוגיות שיידונו בסקירה זאת חלה "מסגרת נורמטיבית" מורכבת למדי. ראשית, מדובר כמובן בחקיקה – הן "חקיקה ראשית" (ובעיקר "פקודת הבנקאות"), והן "חקיקה משנית" (תקנות, צווים) – ובפסיקה ענפה.

בנוסף, הבנקים נתונים לרגולציה ולפיקוח קפדניים – וקיימת חשיבות מרובה לכללים ולהנחיות של הגורמים המפקחים, ובעיקר להוראות המפקח על הבנקים (שאף אצטט מהן בהמשך).

זאת ועוד, קיימת חשיבות רבה לנהלים (פנימיים) ספציפיים של כל בנק; בנקים הינם גופים "שמרניים" וזהירים – במידה רבה של צדק! במיוחד משום שהם נתפסים (או חוששים להיתפס) כ"כיס עמוק" – הנסיון מלמד, כי בנקים מפגינים "זהירות יתרה" במקרים רבים (דוגמאות נוספות לכך קשורות לחשבונות אפוטרופסות; ולחשבונות של "ממנה", לאחר כניסת יפוי כח מתמשך לתוקף).

במקרים מסוימים אצטט מן האמור באתר של בנק הפועלים – מדובר בבחירה "שרירותית" בלבד. אמנם ניתן להניח כי חלק נכבד מן הדברים רלוונטי גם כשמדובר בבנקים אחרים, אך מובן מאליו כי לכל בנק יכולים להיות נהלים משלו (ואפילו בנק הפועלים עצמו ינהג בכל מקרה עפ"י נסיבותיו הספציפיות, ואינו "מחויב" למה שנכתב באתר…)

"ממשקים דיגיטליים"

בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בכל הקשור ל"דיגיטציה" – הן של מערכות ממשלתיות (כגון, משרד הפנים, הרשם לעניני ירושה, ועוד) והן של מערכות בנקאיות. יש בכך פוטנציאל להקלה משמעותית בתהליך של חלוקה בחשבון.

כך, למשל, כאמור בסקירה זאת, מאז סוף 2018, לא ניתנים ע"י הרשם לעניני ירושה צווי ירושה או צווי קיום צוואה "מנייר", אלא "צווים דיגיטליים" (החתומים בחתימה "אלקטרונית"), אשר נשלחים בדוא"ל אל המבקש (או עורך דינו). אחד מיתרונותיו של צו דיגיטלי, הינה העברתו באופן "אוטומטי", לאחר הינתנו, מן הרשם לעניני ירושה, לגורמים שונים עמם ישנם ממשק משותף, ובכלל זאת, לגופים ממשלתיים (כגון טאבו, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הרישוי וכו'), לבנקים ולחברות ביטוח, ועוד.

גם מידע על פטירות מגיע במישרין ובמהירות ממרשם האוכלוסין אל התאגידים הבנקאיים.

חלוקה בחשבון בנק בבעלות המוריש בלבד

כאמור, כאשר מדובר בהעברת זכויות הרשומות ע"ש המוריש (בדירה, למשל), אל היורשים, בלשכת רישום המקרקעין, לא מתעורר בד"כ קושי מיוחד; בין היתר, בהנחה שלא נערך בין היורשים "הסכם חלוקת עזבון", די בהגשת בקשה לרישום ההורשה – חתומה בידי אחד בלבד מן היורשים.

חלוקה בחשבון בבעלות המוריש בלבד, אמנם "פשוטה" יחסית, בהשוואה למקרים אחרים (אליהם אתייחס בהמשך), אך בכל זאת היא שונה מהעברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין.

ראשית, אם יש יותר מיורש אחד, ידרוש הבנק כי כל היורשים (על פי דין או מכח צוואה) יאשרו בפניו – ובאופן זהה – כיצד יתחלקו ביניהם הכספים, ולאן הם יועברו (וכאמור באתר של בנק הפועלים: "חלוקת הנכסים – מסירת הוראות מוסכמות וחתימה על מסמכים מתאימים על ידי כל היורשים לצורך חלוקת הנכסים והכספים בחשבון הנפטר או הנפטרים… העברת הכספים תתבצע רק לאחר חתימת כל היורשים על פי צו, על כל המסמכים הנדרשים, ובהתאם לפרטים ולהוראות שמסרו היורשים לבנק"). הבנק אינו יכול לדעת, למשל, האם נערך בין היורשים "הסכם חלוקת עזבון" שחל גם על חשבון הבנק של המוריש. בנוסף, בעיקר כאשר מדובר בצו קיום צוואה, יתכן כי חלק מההוראות לא תהיינה ברורות או "מעשיות" – אך הצו עצמו אינו מתייחס ל"ביצוע הוראות הצוואה".

קושי נוסף שעלול להתעורר, כאשר נדרשות החלטות לגבי כספים "סגורים" (עם "תחנת יציאה" עתידית).

חלוקה בחשבון בנק משותף – בבעלות בני זוג

כאמור באתר של בנק הפועלים: "אם החשבון משותף לנפטר עם שותף/ה, תידרש בנוסף גם הסכמת השותף/ה לחלוקה".

לכאורה, כאשר מדובר בחשבון משותף, בכלל, ושל בני זוג, בפרט – ניתן להניח כי הכספים והזכויות שייכים לבני הזוג באופן שווה. אולם הדברים אינם "מוחלטים" ואינם נכונים "תמיד" – יתכן כי ישנם בין בני הזוג הסדרים והסכמות (לרבות מכח "הסכם ממון", או מכוחם של כל הסדר או הסכמה אחרים), שקובעים אחרת. זאת ועוד, יש לזכור כי בניגוד ללשכת רישום המקרקעין (טאבו) – אשר שמה מעיד על היותה "מירשם" בלבד – בין הבנק לבין לקוחותיו קיימת מערכת יחסים חוזית, שיכול שתהיה רלוונטית בהקשר זה. עם זאת, יש לציין כי קיימת "חזקה" (שניתנת לסתירה), לפיה הכספים והזכויות בחשבון בנק שייכים לבני הזוג באופן שווה – במיוחד כשמדובר בבני זוג נשואים, אך גם כשמדובר בבני זוג "ידועים בציבור" (שאינם בני אותו מין, ואף בני אותו מין).

מכל מקום, הדרישה לחתימת השותף/בן הזוג (ברור כי בן הזוג יכול להיות בעצמו גם יורש, אם כי לא בהכרח) על המסמכים הנדרשים ע"י הבנק, נובעת מן הטעמים הללו, ו"פותרת" מבחינת הבנק את הקושי.

"סעיף אריכות ימים" ("היוותרות בחיים")

סעיף 13א(א) לפקודת הבנקאות קובע: "קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים, או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לענין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה".

פטירת אחד מבעלי החשבון עלולה להעמיד את בן הזוג הנותר בחיים בפני בעיה לא פשוטה כלל: "הקפאת" חשבון הבנק, על כל המשתמע מכך (וראו גם בהמשך הסקירה)!

לשם כך בדיוק נועדה התניה המוכרת כ"סעיף אריכות ימים" (או "סעיף היוותרות בחיים"), שנועדה לאפשר לבן הזוג שנותר בחיים להמשיך להתנהל באופן "שגרתי", עוד קודם לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. למעשה, סעיף אריכות ימים נועד לא רק להקל על בן הזוג שנותר בחיים – אלא גם להגן על הבנק (שלא יהיה חשוף לתביעות מצד יורשים). להסרת ספק, קיומו של סעיף אריכות ימים אינו "מייתר" את החובה בקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה – וכמובן שהוא אינו "גובר" על צווים אלה (ובמקרים מסוימים, עלול בן הזוג להיתבע ע"י יורשים ולהידרש לשלם להם כספים בהם עשה שימוש). בהקשר זה, אציין כי בהתאם להוראת המפקח על הבנקים בענין "חשבונות משותפים – סעיף היוותרות בחיים", נדרשו תאגידים בנקאיים, בין היתר, "לכתוב בטופסי פתיחת חשבונות משותפים שהם בשימוש שוטף הבהרה כי סעיף היוותרות בחיים חל רק במישור היחסים שבין התאגיד הבנקאי ולקוחותיו ואינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם".

הסבר פשוט ניתן למצוא באתר של בנק הפועלים: "מטרת סעיף אריכות ימים בחשבון משותף לאפשר המשך פעילות שוטפת בחשבון בעקבות פטירת אחד השותפים עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. לדוגמה, אם הוסכם על החלת סעיף אריכות ימים ובחשבון מתקבלת משכורת או קצבת ביטוח לאומי על שם השותף הנותר בחיים, הוא יוכל להמשיך למשוך אותה ולהשתמש בה".

לכאורה, המשך השימוש בחשבון הבנק ע"י בן הזוג שנותר בחיים, איננו "מוגבל" (והוא אף יכול "לרוקן" את החשבון לגמרי…) – ואפילו בפרסומים מכובדים נכתב לעתים (בטעות) כי סעיף אריכות ימים "מאפשר לשותף או לשותפים שנותרו בחיים להמשיך ולפעול בחשבון ללא מגבלה" – אך בפועל, המשך השימוש בחשבון מוגבל, כאמור, לפעילות "שוטפת" ו"שגרתית" בלבד.

עוד ראוי להזכיר, בהקשר זה, כי בהוראת המפקח על הבנקים שנזכרה לעיל, נכתב, בין היתר: "בציבור נפוצה דעה מוטעית כי תנאי 'היוותרות בחיים' שבטופסי חשבון משותף יש בכוחו להעביר נכסים כגון כספים או ניירות ערך, מבעל חשבון משותף שנפטר, לשותף שנותר בחיים. מבחינה משפטית אין לתנאי 'היוותרות בחיים' תוצאה כזאת, ואין בכוחו של התנאי לבדו להעביר נכסים ביום הפטירה, זאת מאחר שההוראות שבטופסי חשבון משותף אינן צוואה".

כיום, סעיף אריכות ימים הינו "סטנדרטי" למדי, אך מומלץ לוודא – במיוחד כאשר מדובר בחשבונות שנפתחו לפני זמן רב – כי הוא אכן קיים (ומה הוא קובע).

שימוש נוסף בכספים בחשבון בנק לפני החלוקה, והגבלת השימוש בחשבון

כאמור באתר של בנק הפועלים: "אילו שינויים חלים בחשבון משותף לאחר פטירת אחד השותפים בו? כעקרון, בהנחה שנחתם בחשבון סעיף אריכות ימים, הפעילות בחשבון לא תיפסק. עם זאת, יחולו מספר שינויים בהתנהלות בחשבון, כמו למשל: יבוטלו הכרטיסים הבנקאיים שהונפקו על שם המנוח/ה, לרבות הוראות הקבע המחויבות באמצעותם; תבוטל הרשאת המנוח/ה לפעול בערוצים הישירים (׳פועלים בטלפון׳, ׳פועלים באינטרנט׳ ואפליקציית הסלולר); לא נוכל לכבד צ׳קים בחתימת המנוח/ה; אם קיים מיופה כח בחשבון ואתם מעוניינים שימשיך לפעול, נבקש שתגיעו לסניף לצורך מסירת הוראות מתאימות; אם החשבון מזוכה בסכומי כסף עבור המנוח/ה (כדוגמת רנטה) ייתכן שהם יופסקו, בכפוף להחלטת המוסד המשלם. כמו כן ייתכן כי המוסד המשלם ידרוש השבה של כספים שהתקבלו לאחר מועד הפטירה".

עם זאת, נכתב גם: "האם אפשר להשתמש בכספים הקיימים בחשבון המנוח? גם במצב שבו עדיין אין צו ירושה, ניתן לפנות לסניף בו מתנהל החשבון ולהגיש בקשה לאישור הוצאות קבורה ו/או הוצאות מטפל/ת".

חלוקה בחשבון בנק אליו צורף "שותף"

עקרונית, האמור לעיל לגבי חשבון בנק משותף בבעלות בני זוג, רלוונטי גם כשמדובר בחשבון משותף אחר, למשל, כאשר מדובר בחשבון של שותפים עסקיים.

עם זאת, ניתן להניח כי תהיה הקפדה רבה במיוחד מצד הבנק, כאשר מדובר בחשבון של שותפים עסקיים. זאת ועוד, סביר כי אופן המשך ההתנהלות בפועל, יוכתב במידה רבה מן המערכת החוזית הרלוונטית – הן זאת שבין השותפים לבין עצמם, והן זאת שבינם לבין הבנק.

האם צירוף קרוב משפחה כשותף לחשבון – מקנה לו בעלות בחשבון?

לעתים מצרפים בעלים בחשבון בנק (בעלים יחידי, ואפילו זוג), "שותף" לחשבון (בד"כ קרוב משפחה – בן, נכד, אחיין וכדומה), כאשר מטרתם היחידה הינה להסתייע בו בהתנהלותם הכלכלית והבנקאית, מחמת גילם או מצבם הבריאותי (והקשיים שנובעים מהם). לא אחת מתעוררים סכסוכים לאחר פטירת בעלי החשבון – כאשר סכסוך "שכיח" נובע מטענת ה"שותף", לפיה צירופו לחשבון הבנק מעיד על כוונת הבעלים להעניק לו את הכספים והזכויות בחשבון – כולם או חלקם ה"יחסי".

כאמור בסקירה זאת, צו ירושה וצו קיום צוואה הינם למעשה "פסקי דין דקלרטיביים", ש"מכריזים" או "מצהירים" על זהות היורשים עפ"י דין, או על היותה של צוואה "בת-תוקף" – והם אינם דנים, בין היתר, ב"היקף העזבון" – ולפיכך, הם אינם מועילים, כלשעצמם, בהקשר זה. עם זאת, קיימת פסיקה ענפה וברורה – אשר להלן אציג "על קצה המזלג" בלבד את עיקריה.

ראשית, הכלל הינו כי "הענקה לאחר המוות" יכולה להעשות במסגרת צוואה בלבד! במלים אחרות, אם טענת ה"שותף" הינה כי כוונת בעלי החשבון היתה להעניק לו – לאחר פטירת הבעלים – את הכספים והזכויות בחשבון, הרי שהדבר אפשרי רק במסגרת צוואה. ואילו כאשר הטענה הינה כי כוונת בעלי החשבון היתה להעניק את הכספים והזכויות בחשבון לאלתר – הרי שהנטל להוכיח זאת הינו כבד, ובין היתר, יבדוק ביהמ"ש האם ה"שותף" צורף לחשבון קיים; מה היו נסיבותיו האישיות (גילו, מצבו הבריאותי וכו') של בעלי החשבון; האם ה"שותף" הפקיד בעצמו כספים בחשבון – או רק משך כספים (או ביצע פעולות אחרות); וכיוצ"ב. מובן מאליו, כי עריכת מסמך בידי בעלי החשבון, שיעיד על מטרותיו ועל נסיבותיו של צירוף ה"שותף", יכול למנוע סכסוכים מיותרים.

להשלמת התמונה, יצוין כי בהחלט יתכן שתעלה טענה מצד היורשים (או מצד יתר היורשים) בדבר שימוש לרעה מצד ה"שותף", בתקופה שקדמה לפטירת הבעלים של החשבון (ביחד עם דרישה להשבת כספים).

שותפות בחשבון בנק – ויפוי כח לפעול בחשבון בנק

ישנם מקרים, בהם הבעלים בחשבון בנק אינו מצרף "שותף" על מנת שיסייע לו, אלא רק "מיופה כח". מקרים אלו יעוררו עפי"ר פחות קושי. ראשית, יפוי הכח הינו "מוגבל" מטבעו ומעצם הגדרתו (ואף חלות עליו ההוראות הרלוונטיות במסמכי הבנק). שנית, ועיקר, לפי חוק השליחות, אחד המקרים בהם יפוי כח פוקע (כלשון חוק השליחות – "השליחות מסתיימת") הינו מות מייפה הכח ("השולח"). מכל מקום, ברור כי מעמדו של "מיופה כח" פחות ממעמדו של "שותף" בחשבון.

מובן מאליו, כי גם כאשר מדובר רק ביפוי כח לפעול בחשבון בנק, יתכן שיתגלעו סכסוכים, ותעלה טענה מצד היורשים (או מצד יתר היורשים) בדבר שימוש לרעה ביפוי הכח, שנעשה לטענתם מצד מיופה הכח, לפני פטירת הבעלים של החשבון (בדומה לטענות שיכולות להיטען כנגד שותף בחשבון, לגבי התקופה שקדמה לפטירת הבעלים).

עריכת בירורים לגבי חשבונות של נפטר

עוד בטרם ניתנו צו ירושה או צו קיום צוואה, וכאמור באתר של בנק הפועלים: "יורש על פי צו ירושה/קיום צוואה כדין, יכול לפנות לסניף בבקשה לקבל מידע על יתרות בחשבון נכון ליום פטירת המנוח/ה. בשלב שבו טרם ניתנו צו ירושה או צו קיום צוואה, יכולים קרובי משפחה מדרגה ראשונה, לפנות לסניף  עם תעודת זהות בבקשה לקבל את המידע".

בנוסף, כדאי להכיר את אתר הר הכסף של משרד האוצר, המאפשר איתור חשבונות בנק הרשומים על שם קרוב שנפטר (וכן חסכונות פנסיוניים ופוליסות ביטוח חיים). אגב, כדאי להכיר גם את אתר הר הביטוח, שבו ניתן לאתר מידע ביטוחי לגבי נפטרים.

כספים "סגורים" – "תחנת יציאה" עתידית

אחת השאלות עליהן עשויים יורשים להידרש לתת את הדעת – ובהתאם, לקבל החלטה משותפת, שתימסר לבנק – הינה לגבי כספים "סגורים" (תכניות חסכון, ני"ע) אשר מימושם וקבלתם באופן מיידי, לפני מועד "תחנת היציאה" הבאה, עלולים להיות כרוכים בהפסד.

סגירת חשבון

כאשר מדובר בחשבון בנק משותף, וכאשר בן הזוג הנותר בחיים הינו גם היורש היחידי – יתכן בהחלט כי החשבון לא ייסגר (והנפטר פשוט "ייגרע" מבעלי החשבון). אך בנסיבות אחרות, לאחר חלוקה בחשבון, ייסגר בד"כ החשבון.

עם זאת, וכפי שביכולתי להעיד אף מנסיוני, ישנם מקרים בהם גם כאשר מדובר בכמה יורשים – שחלקם כלל אינם בעלים בחשבון – ניתן לעתים להגיע להבנה עם הבנק, כי לאחר החלוקה בחשבון הבנק, יישאר החשבון בבעלותו ועל שמו של השותף שנותר בחיים (בין אם הינו גם יורש, ובין אם לאו), ויתרת הכספים, לאחר החלוקה בחשבון הבנק, תהיה שייכת לו בלבד.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

מדובר אמנם בנושא שונה, אך להשלמת התמונה ראוי להכיר מספר הוראות מתוך חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (אליו התייחסתי, בהיבטים שונים, בחלק מן הסקירות הקודמות).

בימ"ש רשאי למנות אפוטרופוס, בין היתר, לפסול דין, לאדם "שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו", ועוד; וזאת בכפוף לתנאים מוקדמים, ובין היתר, כי "בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם". מכאן ניתן ללמוד, כי תפקידו של אפוטרופוס לדאוג לעניניו של מי שאינו מסוגל (או מתקשה) לנהל בעצמו כראוי את עניניו (כולם או חלקם), באופן זמני או דרך קבע – דבר שיכול לנבוע מסיבות רבות ומגוונות (כגון דמנציה, מוגבלות שכלית וכו'). אפוטרופסות יכולה לחול בענינים רכושיים, אישיים ורפואיים – כולם או חלקם. אפוטרופוס לעניני רכוש "יחזיק את כספי האדם שמונה לו אפוטרופוס בחשבון נפרד בבנק על שם האדם שמונה לו אפוטרופוס", לגביו רלוונטיות הוראות סעיף 63(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "על אף פקיעת האפוטרופסות, יהיה אפוטרופוס לעניני רכוש מוסמך, כל עוד אין גורם אחר שהוסמך כדין לטפל באותם ענינים ולמשך תקופה שלא תעלה על 90 ימים, אף בלא פניה לבית המשפט לנקוט פעולות אלה: (1) לשלם מכספי האדם תשלומים שוטפים בעבור שירותים שניתנו לו או הקשורים ברכושו בתקופת האפוטרופסות; (2) לגבות מכספי האדם את שכר הטרחה שהוא זכאי לו; (3) לשלם מכספי האדם הוצאות סבירות לקבורה ואבלות; הוצאות כאמור ישולמו לפי המקובל בנסיבות הענין או בהתאם להנחיות שנתן בענין האדם; (4) לנהל נכס מושכר של האדם או עסק הדורש ניהול שוטף".

יפוי כח מתמשך הינו "חלופה לאפוטרופסות". כל אדם בגיר – כל עוד הינו "בעל כשירות" – המכונה "ממנה", רשאי לקבוע מראש מי ישמש כמיופה כוחו (אחד או יותר), אם חלילה יאבד בעתיד את כשירותו; באילו ענינים יחול יפוי הכח המתמשך; ועוד. בהקשר זה רלוונטיות הוראות סעיף 32כד(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "במקרה של פטירת הממנה, יהיה מיופה הכח לעניני רכוש מוסמך, אלא אם כן הממנה קבע אחרת, וכל עוד אין גורם אחר שהוסמך כדין לטפל באותם ענינים ולמשך תקופה שלא תעלה על 90 ימים, אף בלא פניה לבית המשפט לנקוט פעולות אלה: (1) לשלם מכספי הממנה תשלומים שוטפים בעבור שירותים שניתנו לו או הקשורים ברכושו בתקופת תוקפו של יפוי הכח; (2) לשלם מכספי הממנה הוצאות סבירות לקבורה ואבלות; הוצאות כאמור ישולמו לפי המקובל בנסיבות הענין או בהתאם להנחיות שנתן בענין הממנה; (3) לנהל נכס מושכר או עסק הדורש ניהול שוטף".

הבהרה: אין בסקירה לעיל משום חוות-דעת או יעוץ משפטי כלשהם.

אודות עו"ד דגן רותם

דגן רותם, עורך-דין (משנת 1998) ונוטריון, מתמחה בדיני ירושה וצוואות, יפוי כח מתמשך ואפוטרופסות, טאבו (ובתחומי משפט אזרחי-מסחרי רבים נוספים - כולל יעוץ ויצוג). בעל תואר שני (מוסמך) בביולוגיה מולקולרית, ותואר ראשון במשפטים (כולם מאוניברסיטת תל אביב).

בדקו גם

הפקדת צוואה אצל הרשם לעניני ירושה

בפני מי שעורך צוואה עומדת אפשרות של הפקדת צוואה אצל הרשם לעניני ירושה. עו"ד דגן רותם, המתמחה בין היתר בדיני ירושה וצוואות, מסביר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?