משפחה בהשראה כאן גדלים בכיף
כתבות קשורות
בסקירה זאת אתייחס להליכי קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, תוך שימת דגש על היבטים פרקטיים.
בסקירה הקודמת, שעסקה בהפקדת צוואה, "ראיתי את הנולד" והתייחסתי גם לסקירה זאת. ציינתי לגבי שתי הסקירות, כי רק לפני 3 או 4 שנים הן היו נכתבות אחרת – לנוכח שינויים ניכרים, שחלו (וחלים) בשנים האחרונות, בהיבטים "פרקטיים" שנוגעים לחוק הירושה ולתקנות הירושה (שייקראו מכאן ואילך "החוק" ו"התקנות", בהתאמה), בעיקר כתוצאה מהליכי "דיגיטציה", ושימוש מתגבר בהתמדה במערכות "מקוונות" (מגמה שאף הואצה עקב מגיפת נגיף הקורונה). בהמשך אתייחס לשינויים העיקריים, שרלוונטיים לסקירה זאת.
הצורך בקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה
סעיף 66 לחוק קובע: "(א) הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין – על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה – על ידי צו קיום צוואה (להלן – צו קיום). (ב) ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר – צו ירושה".
סעיף 69 לחוק קובע: "(א) צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון. (ב) צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת-תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות".
ולפי סעיף 71 לחוק: "צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו".
צו ירושה וצו קיום צוואה הינם למעשה "פסקי דין דקלרטיביים", ש"מכריזים" או "מצהירים" על זהות היורשים עפ"י דין, או על היותה של צוואה "בת-תוקף". ללא צו ירושה או צו קיום צוואה (לפי הענין) לא יוכלו היורשים לממש את זכויותיהם (וככל שהמוריש ערך צוואה – היא תהיה חסרת ערך ללא צו לקיומה).
יובהר כי צווי ירושה או קיום צוואה אינם דנים ב"היקף העזבון" (קרי, האם נכס מסוים נכלל או שאינו נכלל בעזבון), בשאלות הנוגעות ל"ביצוע הוראות צוואה", וכיוצ"ב.
הרשם לעניני ירושה – ובית המשפט לעניני משפחה
ענינה של סקירה זאת בהגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה אל הרשם לעניני ירושה; אך יש לציין, כי ניתן לפנות לבי"ד דתי, בכפוף להסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר.
הרשם לעניני ירושה מהווה יחידה במשרד המשפטים. למעשה ישנן כמה לשכות של רשמים לעניני ירושה (לפי איזורים גאוגרפיים), ובכל אחת מהן יכול לכהן יותר מרשם אחד.
תפקידו העיקרי של הרשם לעניני ירושה (וכפי שעולה מסעיף 66 לחוק, שצוטט לעיל) הינו מתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה – למעט מקרים בהם מועברות בקשות לביהמ"ש לעניני משפחה; כך, למשל, מחויב הרשם לעניני ירושה להעביר לביהמ"ש בקשה שהוגשה לו, כאשר הנפטר היה במותו תושב חוץ, כאשר מוגשת "התנגדות" למתן צו, כאשר ענינה של הבקשה הינו צוואה בעל פה, ועוד. בנוסף, רשאי הרשם לעניני ירושה להפעיל שיקול דעת ולהעביר בקשה לביהמ"ש, אם "ראה לנכון" לעשות זאת.
מי רשאי לבקש צו ירושה או צו קיום צוואה
לא כל אדם רשאי לבקש צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר פטירתו של אדם אחר, אלא רק "מעונין בדבר".
הפרשנות למונח זה הינה "גמישה" ורחבה, וכוללת לצד יורשים עפ"י דין וזוכים עפ"י צוואה, ויורשיהם – גורמים נוספים, דוגמת נושים של העזבון, או נושים של יורשים.
כיצד מוגשת כיום בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה
מרבית הבקשות מוגשות כיום באופן מקוון – למעט חריגים מסוימים (כגון הגשת בקשה לצו ירושה ע"י מי שאינו מבני משפחתו "הגרעינית" של הנפטר). יצוין, כי כאשר המבקש מיוצג ע"י עו"ד, ישנם אף פחות חריגים ועפי"ר תוגש הבקשה באופן מקוון.
כל האמור לעיל נכון הן לגבי צו ירושה והן לגבי צו קיום צוואה. במקרה האחרון, ככל שהבקשה מוגשת באופן מקוון, יש לצרף אליה סריקה של הצוואה – ועל המבקש להגיש תוך 7 ימים את הצוואה המקורית ללשכת הרשם לעניני ירושה (וראו להלן התיחסות נוספת לכך).
מה נדרש לשם קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה
מובן כי לכל בקשה יש לצרף אסמכתאות לתשלום אגרות, יפוי כח כאשר המבקש מיוצג ע"י עו"ד, וכיוצ"ב. מבלי למצות את הדרישות, בין הענינים שחשוב להקפיד עליהם, אציין במיוחד קיומה של תעודת פטירה; וכאשר מדובר בבקשה לצו קיום צוואה – גם צוואה מקורית. אך גם לאלו יש חריגים – אליהם אתייחס ביתר פירוט בהמשך.
עוד ראוי לציין, כי כאשר מדובר במוריש שהיה תושב חוץ במותו, יש לצרף לבקשה חוות דעת של "מומחה לדין הזר", לענין דיני הירושה הרלוונטיים החלים במקום מושבו של המוריש, וכן אסמכתאות לקיומם של נכסי עזבון בישראל.
הוכחת "עובדת מותו של אדם וזמן מותו"
לפי החוק, "עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט, או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר". בתמצית, דרך המלך להוכחת "עובדת מותו של אדם וזמן מותו", הינה "בתעודת מוות" – כאשר מדובר בפטירה שארעה בישראל, המסמך היחידי שעונה על הדרישה הינו "תעודת פטירה"; בעוד שמסמכים אחרים – כגון "רשיון קבורה", אישור "רישום לוויה" מחברה קדישא, ואפילו "הודעת פטירה" בחתימת רופא, או מסמך מבית חולים שבו ארעה הפטירה – אינם ממלאים אחר הדרישה. אגב, אם מדובר בנפטר שנשא ת.ז. ישראלית – במקרה של פטירה בחו"ל, יש להמתין עד לעדכון מרשם האוכלוסין. כאשר מדובר בפטירה בחו"ל של מוריש שלא נשא ת.ז. ישראלית, הענין מורכב יותר (אך לא אפרט מעבר לכך).
תעודת פטירה מהווה דוגמא מובהקת לשינויים – ולהקלות – שחלו כאמור בשנים האחרונות: בעבר נדרש צירוף של תעודת פטירה מקורית לבקשה (שהוגשה ידנית). לאחר שהחלה הגשת בקשות מקוונות – ניתן היה להסתפק בצירוף סריקה של תעודת פטירה. לאחרונה חל שינוי נוסף ומשמעותי – לנוכח קיומו של "ממשק" בין הרשם לעניני ירושה לבין מרשם האוכלוסין, אין יותר כל צורך בצירוף תעודת פטירה לבקשה.
אשר ל"הצהרת מוות" – יצוין בתמצית כי ענינו של "חוק הצהרות מוות" בהליכים המשפטיים (ובתנאים הנדרשים) לשם הצהרה על מותם של "נספה" ("מי שעקבותיו נעלמו זה שנתיים, ויש יסוד להנחה שהוא מת עקב מאורעות מלחמה או מאורעות טבע או תאונה"), "נספה שנות השואה" ("מי שמקום מגוריו האחרון היה באסיה, באירופה או באפריקה ובשנות 1945-1939 נעלמו עקבותיו בנסיבות הנותנות יסוד לשער שמת עקב מאורעות מלחמה או עקב רדיפות גזעיות, דתיות, מדיניות או לאומיות"), או "נעדר" ("מי שאיננו נספה או נספה שנות השואה ועקבותיו נעלמו זה שבע שנים וכל המאמצים לגלות את עקבותיו לא הצליחו, ובנסיבות הענין יש יסוד להנחה שמת"). מובן כי הצהרות מוות אלו הן חריגות.
להרחבה בנושא ניתן לעיין בסקירה זאת.
צוואה מקורית
כאמור, כאשר מוגשת בקשה לצו קיום צוואה, יש להגיש צוואה מקורית. אך גם במקרה זה, זוהי "דרך המלך" – אך ישנם חריגים.
בתמצית: לפי סעיף 68(ב) לחוק, "צוואה, למעט צוואה בעל פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי אפשר להגיש את המקור, רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר". בהתאם, נקבע בתקנות כי לבקשה לצו קיום צוואה יש לצרף את הצוואה המקורית, או בקשה להתיר את הוכחת הצוואה לפי סעיף 68(ב) לחוק, או החלטה שכבר ניתנה ע"י בימ"ש בבקשה כזאת.
להרחבה בנושא לעיין בסקירה זאת.
בקשות נלוות
לעתים מוגשות בקשות נוספות, ביחד עם הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה.
למשל, בקשה למינוי מנהל עזבון, בקשה לתיקון טעות בצוואה (שרלוונטית כמובן רק כשמדובר בבקשה לצו קיום צוואה), וכדומה.
בנוסף, במקרה של "הסתלקות" (ענין לגביו ארחיב להלן) יצורפו עפי"ר תצהירי הסתלקות לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה – למרות שניתן להגישם אף לאחר מכן.
מה קורה לאחר הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה
ראשית, עם הגשת הבקשה, יבדוק הרשם לעניני ירושה האם המנוח הפקיד צוואה (ראו גם בסקירה הקודמת).
שנית, דבר הגשת הבקשה יתפרסם ברבים (במיוחד לצורך הגשת התנגדויות, לצורך יידוע נושים, וכדומה). הפרסום נעשה (ובמרוכז, לגבי עשרות או מאות בקשות) הן בעתון יומי נפוץ, והן ב"רשומות" הממשלתיות.
לעתים תתקבל בידי המבקש, לאחר הגשת הבקשה, דרישה ל"פרטים נוספים", מטעם עוזר הרשם לעניני ירושה או מטעם ב"כ היועמ"ש באפוטרופוס הכללי (כמייצגי האינטרס הציבורי) – למשל, כאשר בין היורשים ישנם קטינים או פסולי דין, או כאשר אין בין היורשים (המיועדים, עפ"י הבקשה) בני משפחה "גרעינית" של המוריש (כגון בן זוג או ילדים).
צווים "דיגיטליים"
שינוי משמעותי מאד חל בסוף 2018: מאז ואילך לא ניתנים ע"י הרשם לעניני ירושה צווים "מנייר", אלא "צווים דיגיטליים" (החתומים בחתימה "אלקטרונית"), אשר נשלחים בדוא"ל אל המבקש (או עורך דינו). יודגש כי הקובץ (של הצו הדיגיטלי) נחשב "מקור" (ממנו ניתן ליצור אינספור "עותקי מקור") – בעוד ש"תדפיס" של הצו אינו יכול להיות מאושר אפילו כ"העתק נאמן למקור".
יתרון עצום שטמון בצו דיגיטלי, הינה העברתו באופן "אוטומטי", לאחר הינתנו, מן הרשם לעניני ירושה, לגורמים שונים עמם ישנם ממשק משותף, ובכלל זאת, לגופים ממשלתיים (כגון טאבו, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הרישוי וכו'), לבנקים ולחברות ביטוח, ועוד.
במקרים בהם הועברה הבקשה לבימ"ש, וניתן ע"י ביהמ"ש צו ירושה או צו קיום צוואה, לא מדובר עדיין בצווים דיגיטליים.
מה נכלל בצווים
הפרטים העיקריים שנכללים בצווי ירושה או קיום צוואה, הינם שם ומספר ת.ז. של המנוח, מקום מושבו ותאריך פטירתו. כאשר מדובר בצו ירושה, יצוינו שמות היורשים, קרבתם למנוח וחלקם בעזבון. כאשר מדובר בצו קיום צוואה, יצורף לצוואה עותק של הצוואה, והצו יצהיר כי "הצוואה המצורפת הינה בת-תוקף".
במקרים מסוימים עשויים להיכלל בצווי ירושה או קיום צוואה פרטים נוספים. למשל, אם מונה מנהל עזבון, או אם אחד היורשים הינו "חייב לפי פקודת פשיטת הרגל", או אם מונה אפוטרופוס לאחד היורשים – יצוינו עובדות אלו בצו. דוגמא נוספת הינה של צוואה (בין אם "הדדית" ובין אם לאו) במסגרתה הוריש המנוח את עזבונו לבן זוגו, ובלבד שבן הזוג יהיה עדיין בחיים במות המוריש; אם בן הזוג כבר נפטר לפני המוריש, תצוין בד"כ עובדה זאת בצו. ודוגמא אחרונה: במקרה שמדובר בצו קיום צוואה, ותוקנה טעות בצוואה, או בוטלה הוראה בצוואה, יצוינו עובדות אלו בצו.
הסתלקות וענינים נוספים
הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה יכולה להיתפס כענין "טכני" ופשוט, אולם חשוב להביט בבקשה בראיה רחבה, ולבחון (רצוי קודם להגשת הבקשה) אפשרות לנקיטת פעולות נוספות.
דוגמא מובהקת לכך הינה "הסתלקות": לפי החוק, "לאחר מות המוריש, וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו, או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה". יכולות להיות סיבות שונות להסתלקות (קרי, לויתור של יורש על זכותו לירושה, כולה או חלקה), שלא אפרט. אך יש לתת את הדעת, בין היתר, למועד המתאים להסתלקות ("לאחר מות המוריש, וכל עוד לא חולק העזבון"), לאופן שבו תתבצע ההסתלקות, לתוצאה המשפטית של ההסתלקות, וכו'. יתרה מכך, הסתלקות יכולה להיות "כללית", אך היא גם יכולה להיות "ספציפית" – ובלבד שמדובר בהסתלקות "לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש" (ואף על כך יש לתת את הדעת).
הבהרה: אין בסקירה לעיל משום חוות-דעת או יעוץ משפטי כלשהם.
