יום רביעי, 25 בינואר 2023

על ידועים בציבור – וירושה

האם חוק הירושה מבחין בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור? עו"ד דגן רותם, המתמחה בין היתר בדיני ירושה וצוואות, משיב.

בסקירה הראשונה עמדתי על ההבדל בין "ירושה על פי דין" לבין "ירושה על פי צוואה"; וציינתי, בין היתר, כי לפי חוק הירושה (שייקרא מכאן ואילך "החוק"), יורשים על פי דין הם "מי שהיה במות המוריש בן זוגו", ובני משפחה מסוימים אשר מכונים "קרובי המוריש" – בעוד שבמסגרת צוואה, רשאי כל אדם לקבוע בעצמו, מי יהיו יורשיו, במה הם "יזכו", ואפילו באילו תנאים.

בסקירה זאת אבחן אם ישנם הבדלים, עפ"י החוק, בין זוגות נשואים לבין "ידועים בציבור"; ממילא, לאור האמור לעיל, ברור כי שאלה זאת רלוונטית רק בהקשר של ירושה על פי דין (ולא כאשר המוריש ערך צוואה). אציין כי בסקירה זאת אתייחס לבני זוג שאינם בני אותו מין – ובסקירה הבאה אתייחס לבני זוג בני אותו מין.

"בני זוג" בחוק הירושה – הינם בני זוג נשואים זה לזו

כאמור, החוק מציין כי בין היורשים (הפוטנציאליים) על פי דין, נמנה, בין היתר, "מי שהיה במות המוריש בן זוגו". בחוק אף ישנן הוראות לפיהן נקבע חלקו של בן הזוג בעזבון המוריש. כך, למשל, נקבע בחוק כי "בן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף". ואילו לגבי "שאר העזבון", נקבע בחוק כי "אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים", חלקו של בן הזוג בשאר העזבון יהיה מחצית; "אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים", חלקו של בן הזוג בשאר העזבון יהיה שני שליש (לצד הוראות ספציפיות בקשר לדירה); ואם לא הניח המוריש קרובים ממין אלה, "יורש בן הזוג את העזבון כולו" (ישנן בחוק הוראות נוספות, אך לא אתייחס לכך).

אין חולק, וכפי שנקבע זה מכבר בפסיקת בתיהמ"ש, כי "בן הזוג" הנזכר בסעיפי החוק שצוטטו, הינו בן הזוג שהיה נשוי למוריש במותו.

"ידועים בציבור"

אין הגדרה "בלעדית" לביטוי "ידועים בציבור" – כפי שאין גם "מבחן בלעדי" לפיו נקבע אם מדובר ב"ידועים בציבור", אם לאו.

באופן כללי בלבד, יצוין כי היסודות המקובלים לשם הכרה ב"ידועים בציבור" הינם "חיי אישות כבעל ואשה" ו"ניהול משק בית משותף" – המלווים ב"סממנים אובייקטיביים" (כגון – הופעה בציבור כבני זוג, מגורים משותפים וכיוצ"ב – וכל זאת למשך פרק זמן מסוים, שמישכו הינו תלוי נסיבות), המובילים לכך שבעיני אחרים ("הציבור") אין הבדל ממשי בינם לבין בני זוג נשואים. מובן, כי בנסיבות מסוימות "קל" לקבל הכרה כ"ידועים בציבור" (למשל, זוגיות הנמשכת שנים רבות וכוללת הורות משותפת לילדים ושיתוף כלכלי) – בעוד שבמקרים אחרים השאלה מורכבת הרבה יותר.

יצוין, כי במרוצת השנים חל "ריכוך" מה בדרישות המקדמיות להכרה ב"ידועים בציבור" – כך, למשל, הוכרו במקרים מסוימים בני זוג כ"ידועים בציבור", למרות שהתגוררו בנפרד, או שיחסיהם לא היו ממושכים.

סעיף 55 לחוק הירושה

כותרתו של סעיף 55 לחוק הינה "מעיון צוואה", והוא קובע כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש". אתמקד תחילה בחלקו הראשון של סעיף 55 לחוק.

הסעיף מתייחס ל"איש ואשה" (בסקירה הבאה אתייחס לכך) אשר "אינם נשואים זה לזה", ואשר מתקיימים בהם תנאים "פוזיטיביים" ו"נגטיביים": עליהם לחיות "חיי משפחה", ב"משק בית משותף"; ובשעת מותו של הראשון מביניהם, "אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר".

בהתקיים נסיבות אלו, "רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה", אך זאת "כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

מה בין "איש ואשה" לפי סעיף 55 לחוק – לבין "ידועים בציבור"

הפסיקה מתייחסת לבני הזוג נשוא סעיף 55 לחוק כאל "ידועים בציבור", אך בין אלו לבין אלו אין זהות מוחלטת – משתי בחינות: ראשית, ציינתי כי הכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" נעשית לפי מבחנים "אובייקטיביים", ומבעד לעיניהם של אחרים ("הציבור") – ולכך אין רמז בסעיף 55 לחוק. שנית, ניתן להכיר ב"ידועים בציבור" אפילו במקרים יוצאי דופן, בהם הם עדיין "נשואים" (פורמלית) לאחרים – בעוד שלפי סעיף 55 לחוק, הדבר אינו אפשרי.

כך במישור התאורטי – אך בפועל, הפסיקה מתייחסת, כאמור, לבני הזוג נשוא סעיף 55 לחוק כאל "ידועים בציבור", מבלי לדקדק – וכך אנהג גם אני. וכפי שנקבע זה מכבר, בהקשר זה ממש, בפס"ד שניתן בביהמ"ש העליון לפני למעלה מ-50 שנים: "אחת השאלות הניצבות מיד היא: האם יש הבדל ממשי, מבחינת המהות והתוכן, בין המושג המקובל של הידועה או הידוע בציבור לבין המונחים שהמחוקק בחר להשתמש בהם בסעיף 55. חושבני שלא. נראה לי, כי הדיבור 'איש ואשה (לא נשואים) החיים חיי משפחה במשק בית משותף' אינו אלא הפשטה בלשון עדינה של אותו מצב עצמו הקרוי בפי העם הידוע או הידועה בציבור, כפי שפורש על ידי בית משפט זה בכמה מפסקי דיניו, בשני הבדלים – אחד מפורש ואחד משתמע. ההבדל האחד, שפורש בסעיף 55, בא לשלול את התוצאה הבאה מפסק דינו של בית משפט זה כי היחס של הידועים בציבור כבני זוג יכול לשרור בין איש לאשה גם ששניהם או אחד מהם נשואים באותו זמן. ההבדל השני, המשתמע מלשון הסעיף, הוא הופעתם והתנהגותם כלפי העולם החיצוני וכיצד הם נראים בעיניו. לפי לשון הסעיף, אין צורך בחיי משפחה אשר ירשימו או ישכנעו את חוג המכרים והידידים שהם חיים כבעל ואשה, ובלבד שלמעשה הם מתנהגים בינם לבין עצמם כבעל ואשה לכל דבר ונותנים מהונם או מאונם לקיום משק בית משותף. השאלה כיצד להוכיח זאת היא שאלה אחרת".

חוק הירושה אינו מבחין למעשה בין בני זוג נשואים לבין "ידועים בציבור"

אם כך, האם חוק הירושה מבחין בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור? למעשה לא!

כאשר מדובר ב"ידועים בציבור" (שמתקיימים בהם תנאי סעיף 55 לחוק) – "רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה". אין מלים מפורשות מאלו… מבחינת "ירושה על פי דין" אין הבדל בין בני זוג נשואים לבין "ידועים בציבור" (על אף שמדובר ב"פיקציה" – "כאילו המוריש ציווה" – ממנה נובעת הכותרת של סעיף 55 – "מעין צוואה").

וגם המשך הסעיף ("והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש") נכון גם כשמדובר בבני זוג נשואים וגם כשמדובר ב"ידועים בציבור" – בשני המקרים, אם קיימת צוואה, שקובעת אחרת, נוהגים לפיה.

צו ירושה – ו"ידועים בציבור"

קיים הבדל מסוים בין בני זוג נשואים לבין "ידועים" בציבור – אך זאת בהיבט ה"ראייתי" (וכאמור בפסה"ד ממנו ציטטתי: "השאלה כיצד להוכיח זאת היא שאלה אחרת"). במלים אחרות, קל (עפי"ר) להוכיח "נישואים" – בעוד שלגבי "ידועים בציבור" עלולה להתעורר מחלוקת (בהעדר צוואה, כלומר כאשר נדרשת קבלת "צו ירושה").

ארחיב בהקשר זה, במסגרת בסקירה עתידית שתעסוק ב"התנגדות" למתן צו ירושה.

"ידועים בציבור" – ו"צוואות הדדיות"

הסקירה הקודמת עסקה ב"צוואות הדדיות". בהקשר זה אציין בתמצית, כי למרות שסעיף 8א לחוק, שענינו צוואות הדדיות, נפתח במלים "בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר…" – הדעה הרווחת הינה, כי גם "ידועים בציבור" יכולים לערוך צוואות הדדיות, כמו בני זוג נשואים.

ושתי הערות לסיום:

ראשית, בעתיד אפרסם סדרת סקירות שענינן יחסים "כלכליים" בין בני זוג – ואז אצביע על הבדלים בין בני זוג נשואים לבין "ידועים בציבור".

שנית, המעונינים להרחיב בנושא "ירושה וידועים בציבור" – מוזמנים לעיין גם בסקירה זאת.

הבהרה: אין בסקירה לעיל משום חוות-דעת או יעוץ משפטי כלשהם.

אודות עו"ד דגן רותם

דגן רותם, עורך-דין (משנת 1998) ונוטריון, מתמחה בדיני ירושה וצוואות, יפוי כח מתמשך ואפוטרופסות, טאבו (ובתחומי משפט אזרחי-מסחרי רבים נוספים - כולל יעוץ ויצוג). בעל תואר שני (מוסמך) בביולוגיה מולקולרית, ותואר ראשון במשפטים (כולם מאוניברסיטת תל אביב).

בדקו גם

תמונת נושא למאמר של דר' סיגל אופנהיים-שחר - התנגדות כמשא ומתן חינוכי

התנגדות כמשא ומתן חינוכי

דר' סיגל אופנהיים-שחר מסבירה למה לאפשר לילד להתנגד לנו היא "חינוכית" ואיך היא תורמת להתפתחות התקינה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?