לפני שנים, עוד בתקופה היוונית, הפילוסופים זיהו כי הדבר הקבוע היחיד בטבע הוא התנועה וההשתנות. תנועה והשתנות מודגמות היטב בתהליך הטבעי של גדילה וההתבגרות, של האדם וגם של המערכת המשפחתית.
האדם מתפתח בשלבים – מתינוק לילד, מילד למתבגר, ממתבגר לבוגר ולמבוגר וכך הלאה. המעבר משלב לשלב מלווה ב"כאבי גדילה". המעבר בין השלבים הוא תהליך מעבר פסיכולוגי, המתרחש אי שם במוח, הוא קורה גם בשינויים חיוביים ורצויים על ידנו וגם בשינויים כפויים, והוא כולל:
קושי להיפרד מהשלב הקודם – יש כאלה שמתקשים עד מאד להיפרד מהקיים והידוע. אסור לזלזל בקושי להיפרד מהשלב הקודם. דוגמאות יש אינסוף: התינוק שמתקשה להיגמל, הילד שרוצה שאמא עוד תאכיל אותו, הבוגר שעדיין מביא את הכביסה הביתה.
קושי להסתגל לשלב החדש – בשלב זה עומדות בפני האדם התמודדויות ודרישות חדשות שעליו ללמוד כגון : כניסה לגן חדש, מקום עבודה חדש או אפילו התמודדות עם מחלה/אבדן במשפחה. מדובר בשלב שמלווה בחרדה וחוסר שקט ולעיתים אנשים זקוקים לטיפול על מנת להתקדם בשלבים הקריטיים.
תהליך הסתגלות – כאשר יש השלמה עם השינוי, ונעשית למידה והפנמה של ההתנהגויות החדשות מצב הרוח משתפר, החרדה קטנה, מתחילים להרגיש בנוח ולתפקד בביטחון.
תפקוד תקין והתפתחות עד השלב הבא – לכל אדם יכולת התמודדות אחרת עם שינויים. יש כאלה שמדלגים ורצים משלב לשלב ורוצים לעשות "דברים של מבוגרים" כבר בגיל צעיר, משמעות הדבר היא שיש מתבגרים שיחשבו שהם יכולים לעשות כל מה שהוריהם עושים.
איך מעצב עקרון התנועה והשתנות את חיי המשפחה?
בשביל "לסבך" את התמונה, כל תנועה והשתנות של אדם, משפיעה גם על המעגלים הקרובים לאותו אדם (המשפחתי, החברתי ובעבודה) ודורשת מהם שינוי סביב ובעקבות ההשתנות שלו. המשמעות היא שעקרון התנועה והשתנות, הוא פנימי וחיצוני כאחד, ולכן ניתן לומר שיש לו היבטים מערכתיים שבאים לביטוי גם בתהליכים אחרים.
המשפחה שלנו בתנועה והשתנות תמידית. היא מתרחבת ומתכווצת לאורך השנים. מתרחבת לאחד, שנים שלושה ילדים, מתכווצת כאשר הילדים מתחילים לצאת מהבית, ומתרחבת מחדש כאשר הילדים בונים את המשפחות שהם.
קחו, למשל, את ההתחלה – הזוגיות. הזוגיות מתחילה בשלב ההיכרות וההתאהבות. זהו שלב האופוריה שבו בני הזוג מרבים להיות ביחד ורואים, אך ורק, את הדברים המושלמים האחד בשני. השלב הזה, לאט לאט, נמוג, ועם הזמן, מתחילות לצוץ תכונות והתנהגויות "פחות מושלמות", וצפים צרכים אישיים של כל אחד מבני הזוג. כאן נכנס לתוך המערכת הזוגית שלב של עימותים בין בני הזוג עד למציאת דרך פשרה המכבדת את הצרכים של כל אחד מבני הזוג ומספקת את האיזון בין הצרכים הזוגיים והאישיים. גם כאן, היכולת להפרד מהקיים והידוע (שלב הרווקות) ולהסתגל לחיים חדשים בזוגיות הדורשת פשרות וויתורים, משתנה מאדם לאדם. לפעמים זה לא הולך, ואז מגיעה הפרידה.
בהמשך, כשהזוג מחליט להביא ילדים ולהקים משפחה, גם מתרחשים תהליכי תנועה והשתנות. השינוי משניים לשלושה הוא הדרמטי ביותר בחיי המשפחה. זהו שינוי שדורש להיפרד מהרגלים רבים כגון החופש לבחור את לוח הזמנים ולהסתגל לדרישות חדשות ולסדר עדיפויות חדש אותו מכתיב הטיפול בתינוק. הולדת התינוק דורשת פרידה מהרגלים ישנים והסתגלות לחדשים עד לשינוי הבא. מכיוון שתהליך זה משפיע גם על כל מעגלי הסביבה הקרובה שיש להם השפעה מכרעת על חיי הזוג שנולד לו תינוק ומעצב את אורחות החיים בבית, כשכל אחד מבני המשפחה מתמודד ומפעיל, בדרכו שלו את עקרון התנועה וההשתנות.
עקרון התנועה והשתנות מלווה אותנו כל החיים, בכל תחום. מדובר בתהליך פסיכולוגי שהתנועה שלו מתבטאת, בסופו של דבר, בשינויים שניתן לראות אותם ואף לסמן אותם על גבי היומן. ההשתנות היא בלתי נראית. היא מתקיימת אצלנו אי שם במוח, וכוללת פרידה, הסתגלות ופריחה של עמדות חדשות, תפיסות, התנהגויות וכדומה. יחד עם זאת, ניתן לראות בתפקוד היומיומי של האדם, האם יש השתנות ותפקוד שמתאים לנסיבות או האם משהו בתפקוד אינו תקין. בכל מקום שההשתנות לא תתקדם כנדרש, אנחנו עלולים להגיע לתקיעות, משבר ולעיתים אף תנועה בכיוון ההפוך. כשאתם מזהים מצב כזה, הרימו דגל אדום וחפשו עזרה מקצועית!
בואו נקבע פגישה
אני מעמידה לרשותכם ניסיון עתיר שנים ויכולת ייעוצית בקשיי היום יום והאתגרים העומדים בפניכם.