יום חמישי, 28 במרץ 2024

איך ללמוד בצורה יצירתית?

למה בכלל חשוב לנו ללמוד ולצבור ידע? מה מיוחד בתקופה הנוכחית שהופך ידע לכל כך חשוב וגורם לאנשים להעריך בעלי ידע? ולמה כדאי לכולנו ללמוד ללמוד בצורה יצירתית?

מתברר, שמאז ומעולם לאדם הייתה שאיפה לדעת. השאיפה והרצון להרחיב את הידע שלנו היא הישרדותית במקורה. מיומנויות למידה מקנות לנו יכולת להתמודד טוב יותר עם מטלות יום יומיות כמו גם לפתוח בפנינו אפשרויות והזדמנויות גדולות יותר להגשים את מטרותינו, להתפתח, לממש את עצמנו ולהגיע להישגים.

למידה פורמלית

ידע נחוץ לנו במגוון גדול של תחומים. אני מאמינה, שאצל רובכם הדבר הראשון שקופץ לראש הוא ידע שנרכש בצורה פורמלית במטרה לרכוש מקצוע. זאת למרות שידע נרכש הרבה פעמים בלמידה שאינה פורמלית, כמו תקשורת, ספרים, מגזינים, ולא פחות, אם לא יותר חשוב גם דרך ניסיון ובאמצעות היכולת להסיק מסקנות ולהקיש היקשים.

במשך שנים רבות היה ברור לכולם איך לומדים. יושבים בכיתה מול מורה, הוא מלמד והתלמידים כותבים את מה שהוא מסביר במחברת, חוזרים הביתה, עוברים על החומר, משננים, מתרגלים, ולבסוף… שמים את המחברת מתחת לכרית (אולי עוד משהו יכנס). כך לומדים בבית ספר, כך לומדים במוסדות להשכלה גבוהה, פשוט כך נהוג ללמוד.

היום, העולם הולך ומשתנה. בחלק מבתי הספר כבר מבינים שלא תמיד הלמידה הפרונטלית היא הדרך הנכונה ומחפשים דרכים ללמוד בצורה יצירתית. במסגרת הזאת אפשר ללמוד למידת חקר, אפשר ללמוד בקבוצות, יש שמלמדים באמצעי עזר כמו דפי עבודה, לפעמים אפילו תוך כדי טיולים וסיורים בשטח. לאחרונה נכנסה למסגרת הלמידה גם שיטה שנקראת מרצה מתחלף, ויש עוד המון שיטות, חלקן נפוצות יותר וחלקן נפוצות פחות.

אני מזמינה אותנו לחשוב על הלמידה שלנו ושל ילדינו באופן יצירתי. נכון שאנחנו לא יכולים לשנות את המורים ואת דרך ההוראה שלהם, אבל, אנחנו יכולים לשנות את דרכי הלמידה שלנו ושל ילדינו.

ללמוד זה משעמם?

אני בטוחה שנתקלתם במצב שאתם קוראים ספר ופתאום המחשבות שלכם נודדות. כשאתם חוזרים לספר אתם צריכים לקרא את כל מה שכביכול, קראתם, שוב, כי אין לכם מושג מה כתוב בה. הסיבה שזה קורה היא חוסר ריכוז. כאשר אנחנו משועממים אנחנו לא זוכרים. כשאנחנו משתעממים אנחנו מאבדים ריכוז הרבה יותר מהר. כלומר, כאשר אנחנו מנסים ללמוד בצורה שלא מעניינת אותנו, אנחנו אפילו לא נשים לב שהמחשבות שלנו רצות לכיוונים אחרים. מה שאנחנו מבינים הוא שכל חומר לימודי יכול להיות מעניין, הבעיה היא בצורת הלמידה.

לכן, המשימה הראשונה והחשובה ביותר היא: לשנות את דרך הלימוד וללמוד בצורה יצירתית כדי לא להשתעמם!

זה לא פשוט, זה דורש מאיתנו לא מעט יצירתיות, אבל… אין ספק בכלל שזה הרבה הרבה יותר אפקטיבי. ניקח, לדוגמה, מבחן בגאוגרפיה – סוגי קרקעות בישראל. די משעמם…. המון פרטים לזכור. אם נהפוך את הלמידה ללמידת חקר השוואתית, אולי יהיה לנו מעניין יותר ללמוד. אולי נשווה את הקרקעות בישראל לקרקעות בניו זילנד? אולי נשווה את החקלאות במדינות עם קרקעות דומות? אולי נמיין את המידע לנושאים ונהפוך את זה למשחק רביעיות או זיכרון?

כמה דרכים ללמוד בצורה יצירתית:

משחוק – אפשר להפוך כל דבר שרוצים ללמוד למשחק חברתי. לפעמים השלב של הכנת המשחק הוא כבר שלב מהותי בלמידה. צריך לארגן את החומר, לחשוב על משחק, "ליצר אותו". אבל הכנת המשחק לא מספיקה כדי ללמוד, אז בואו נשחק. נכניס ללמידה אלמנטים של מתח או תחרות, צבירת נקודות ופעילות אקטיבית.

השוואות – פעמים רבות, החומר שאנחנו לומדים לא ממש מעניין אותנו, אבל יש משהו אחר, קרוב מאוד, שמאוד מעניין אותנו. בואו נשווה. כאשר אנחנו משווים בין חומר משעמם לבין חומר מעניין, אנחנו לומדים את שניהם מתוך ההשוואה.

סרטים ותוכניות טלוויזיה – כשהייתי ילדה, אהבתי לצפות בסדרה ה"חיים", סדרת אנימציה שממחישה באופן ויזואלי נושאים שונים אודות גוף האדם ופעולתו, וגם לילדים שלי קניתי אותה. מאז גדלתי ולמדתי המון, אבל עדין כשאני מדברת על פולסים חשמליים במוח אני רואה את הרץ הקטן שרץ כל כך מהר שלא רואים את הרגליים שלו. המוח שלנו זוכר טוב יותר מידע חזותי, אז אם יש אופציה, בואו ניתן לו את זה. אני רוצה להדגיש שלא כל המידע חייב להיות בסרט, אבל זה ייתן לנו את הגישה הראשונית לחומר ויעזור לנו לדמיין את ההמשך.

שירים וריקודים – קל ופשוט לנו לזכור שירים וחלקנו מאוד אוהבים גם ריקודים. אני עד היום זוכרת את השיר שבאמצעותו למדתי את שמות איברי הגוף באנגלית בכיתה ד'. למה? כי זה הרבה יותר כייף ומוחשי בשיר. אני ממליצה לכם להלחין את החומר הנלמד.

משחקי תפקידים – כשחומר הנלמד הופך לסיטואציה מהחיים והלומדים לוקחים על עצמם תפקידים, הם "מחיים" אותו. נחזור לדוגמת הקרקעות בגיאוגרפיה – אם נמחיז סיטואציה בבית משפט שאמור להכריע בעניין מסויים, הרי שעל כל צד להציג טיעונים מושכלים ועל השופט להכריע. לשם כך נדרש "להתמצא בחומר", ולהיות קשוב לצד השני. באופן דומה ניתן לדמות סיטואציה מהתנ"ך או בעיה חשבונית ב'ישיבת תקציב' בבית.

משחקי חשיבה – ישנם משחקים שהם למידה או תרגול באופן ישיר, וישנם משחקים שמטרתם לפתח חשיבה מסוגים שונים. כשבוחרים משחק, יש לשים לב שהוא מתאים לרמתו של הילד. חשוב שכשהילד משחק יהיה לו אתגר. אנחנו לא רוצים משחק קל משתי סיבות: גם כי הוא משעמם וגם כי הוא לא מפתח את מוחו של הילד. מצד שני, המשחק צריך להיות מתאים ליכולות של הילד כך שהוא יחווה הצלחות וסיפוק. משחק מתסכל, שאין בו הצלחות, יגרום לילדים (וגם למבוגרים) להפסיק להשתמש בו. לכן, אני ממליצה על משחקים עם דרגות קושי עולות. כאלה שמאפשרים להתקדם ולהישאר מאותגרים כמו גם להצליח.

אז ברור לכולנו שחשוב ללמוד. גם אם בחרנו ללמוד מקצוע שמעניין אותנו, תמיד יש נושאים מעניינים יותר ומעניינים פחות. אבל דבר אחד בטוח – רמת העניין תלויה בנו. כל מה שצריך לעשות, זה פשוט למצוא את הדרך המתאימה לנו ללמוד בצורה יצירתית.

כל חומר ניתן ללמוד בצורה יצירתית. נכון, זה דורש 'לצאת מהקופסא' ולהיות יצירתיים, אבל, מכיוון שיצירתיות היא עניין מתפתח ודורש תירגול של המוח כדאי פשוט להתחיל. להחליט ללמוד בצורה קצת אחרת ולגלות ש… 'עם האוכל בא התיאבון'. הרעיונות נובעים האחד מהשני.

אודות אסנת דומן

אסנת דומן, מדריכה בנשמה ומאמנת לשיכלול יכולות מוחיות, מאמינה שלכל אחד יש חופש לבחור בדרך משלו בחיים. לאחר לימודים בטכניון והרבה שנים בתעשיית ההייטק בתפקידי פיתוח ותכנון הבנתי שהיכולות המוחיות הן הדרך שלנו להתפתח, לפתח ולתכנן, אך לא רק מוצרים אלא גם את עצמנו ואת היום יום שלנו. מחברת רב המכר "10 דרכים לאימון המוח" שנמכר בארץ ובעולם.

בדקו גם

אהבה בפשוטות - להתרגל לאהוב

להתרגל לאהוב – מהי באמת אהבה?

מהי אהבה? שמעיה דוד, מחבר הספר "אהבה, בפשטות", מציע תשובה מפתיעה שקשורה להרגלים שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?