יום שני, 23 בינואר 2023

להתמקד ב'יש' – על ליבידו ומשמעות בגיל השלישי

בגיל השלישי נדמה שאנחנו מאבדים משהו, מדי יום חל בנו שינוי – פיזי וקוגניטיבי. שומעים פחות טוב, הראיה פחות מחודדת, יציבות הגוף כבר לא ממש מה שהייתה, והזיכרון? זכרונו לברכה… ולמרות זאת, עדיין יש בנו רצון ויכולת להכיר ברווחים שיש בגיל השלישי ולבחור בחיים בעלי משמעות. מה זאת אומרת? להתמקד ב'יש'! מה שפרנקל, הוגה הלוגותרפיה, מגדיר כ"לומר כן לחיים"!

רובנו העברנו את שנות חיינו בעבודה במקצוע מסוים, יצאנו בקר-בקר למקום קבוע וחיינו עם סדר יום ידוע ומוכר, בחיי שגרה שלא תמיד נתנו את הדעת על משמעותה, עבור עצמנו והסובבים אותנו. חיינו את חיינו עד שיום אחד קלטנו שהחיים שמו לנו מעצור. מה שהיה לנו משמעותי ונתן לנו תחושה שאנחנו משמעותיים, פשוט ניגמר. עכשיו, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו – מה המשמעות בחיינו מכאן והלאה? מה נבחר לעשות עם המעצור שנחת עלינו באמצע החיים (לא ממש, אבל מרגיש ככה)? איך נכון, רצוי וראוי להתייחס אליו?

נכון, זה די מפתיע שזה מפתיע אותנו. אנחנו לא אמורים להיות מופתעים, לא באמת הגיע פתאום עוד מסיבת יומולדת עגול, ולא באמת מפתיע שעבר עוד עשור. פרק הזמן שעבר נתן לנו שהות להתרגל לעצמנו המשתנה מיום ליום, ולמרות זאת, לחלק ניכר מאיתנו, השינויים שהם פוגשים מול המראה הם סוג של הפתעה, במידה כזו או אחרת. בעיקר כשאנחנו פוגשים את בני גילנו ש"ממש רואים עליהם כמה הם הזדקנו".

נבחן את הדרך להתמקד ב'יש' מהיבטים שונים:

איך 'להגיד לחיים כן!' מבלי להתעלם מהאבדנים? והרי בגילנו יש כבר לא מעט. עם השנים איבדנו חלק מהיקרים לנו, משפחה וחברים, נפרדנו ממקומות, מרעיונות, מהרגלים ומתקוות. עכשיו גם נפרדנו משגרת העבודה על כל מה שכרוך בה ומחוויית המשמעות שהיא סיפקה לנו. התחושה שאנחנו בעלי ערך ורלוונטיים מבקשת מאיתנו להתחדש ולגלות אותה מחדש.  לשם כך נתמקד במה שכן יש לנו בחיים, נשאל את עצמנו על מה אנחנו יכולים להודות, על הלא מובן מאליו, נבחר להתמקד ב'יש', במקום להניח במרכז הבמה את החוסרים ולהתמקד בהם.

הסיפור של דינה:

דינה ישבה בפינת בית הקפה, במקום בו תוכל לראותו כשהוא מגיע. בכוונה הקדימה, רצתה להיות מוכנה, להסדיר את נשימתה בטרם יפגשו.

כמה זמן עבר? האמת, היא אינה זוכרת… לבטח שנים מאז חשה את הפרפרים בבטן, את ההתרגשות של לפגוש גבר שבא לפגוש אותה, בגלל מי שהיא, לא בתירוץ משפחתי או יעוץ רפואי, או מישהו מבעלי המקצוע שנזקקה לשרותיו.

זמן רב עמדה אל מול המראה, חוככת בדעתה מה תלבש, מה נכון לה לשדר. הרי הוא צעיר ממנה למעלה מעשור, ובכל זאת, נענה ברצון לפגישה שהציעה.

חשבה עד כמה היו שוממים חייה, עד כמה חשה מלאה בריק. האישה הצעירה שהייתה, כבר מזמן לא איתה, השנים כאילו מיסכו את מי שהייתה. והנה עכשיו, בעשור השמיני, הגבר הזר הזה, החזיר לה מעט מהשמחה, מהצפייה שאולי עדיין לא מאוחר לה לחוות חום אנושי, זה שהייתה כה חסרה מרבית חייה. היא מצאה עצמה שוגה במחשבות. נזכרת בנערה שהייתה, באשה הצעירה המוקפת מחזרים, העטופה בתשומת לב גברית ואהבה. מהרהרת בגעגוע בשנים שחלפו ואיתם השמחה והבטחון בנשיות שלה, ומקווה שאולי הגבר הזה יחזיר לה את השמחה בלב, את תחושת המשמעות במי שהיא, כאשה, יצליח לעורר מחדש את חמדון ובאמצעותו את החיוך שיזכיר לה את האמונה ב'יש' ובמשמעות שהאהבה נושאת עמה.

ותודה למרק צוקרברג ולטכנולוגיה…

הליבידו של דינה התעורר, קם לתחייה.

דינה בחרה להתמקד ב'יש', לגלות משמעות נוספת בחייה, חדשה ומרעננת ולא פחות – מלהיבה ומרגשת. היא בחרה לא להתעלם מהגיל אלא ליצוק לחייה תכנים חדשים ולהתנסות בתחושות שטרם חוותה בחייה הקודמים.

משמעות, ארוס וליבידו בגיל השלישי  

באופן כללי, ניתן לומר, שהליבידו (חמדון בעברית), הוא היצר, בעוד הארוס הוא האובייקט, מושא היצר. הליבידו הוא היצר ממנו נובעים הרגשות והמחשבות והוא הכוח הדוחף את האדם ומונח ביסוד כול התהליכים, המודעים ושאינם מודעים, של נפשו. לעומתו הארוס הוא זה שנותן לנו משמעות.

אנליטיקאים, פסיכולוגים, רופאים ופילוסופים, איש איש מנקודת מבטו, מהאג'נדה שלו, התייחסו לנושא וחיפשו תשובה לשאלה המורכבת הזו – במה כוחו של הליבידו ומה משמעותו בחיינו? איך הוא מכוון את טעם החיים ופישרם?

וכמו ביחס כמעט לכל מושג, ההסבר שנקבל יהיה תלוי בשאלה – את מי שואלים…

פרויד, יונג, שפינוזה , ניטשה ורולו מיי, כולם תמימי דעים לגבי חיוניות הליבידו בחיים. כולם מסכימים שבכל גיל, חשוב למצוא את ה"למה", ואני טוענת שבמיוחד ובעיקר בגיל השלישי, עלינו להתמקד ב'יש', להמשיך ולהתפתח, לטפח את הליבידו במובן הרחב של המילה וכמובן לא להזניח את ארוס, את אובייקט האהבה. כל זאת מכיוון שיש להמשיך לגלות ולעדכן את המשמעות לחיים, ולחיות אותם במלואם. להגיד להם כן, כל עוד הם כאן.

עוד על הליבידו בגיל השלישה בהרצאה המוקלטת: בן כמה ארוס והיכן מסתתר חימדון?

ההיבט המעשי של הליבידו בגיל השלישי

אז מה לכל זה ולמשמעות של הארוס בגיל השלישי ומה עושים לשמור על חמדון שלא יעלם? ולמה בעצם הם מועילים, או למה אנחנו צריכים אותם בעצם? איך הם מסמנים את "היש" בחיים?

לאחר שעשינו מעט סדר במושגים – אנסה לדון בדברים מהיבט מעשי, של חיי היומיום.

בספרה "ערות" ראיינה תמר מור סלע נשים בגילאים שונים לגבי חיי המין שלהן. אישה בת 67 סיפרה כי בזמן שבצעירותם חיי המין שלה ושל בעלה לא תפסו מקום מרכזי בחייהם, הרי שכעת, כשהילדים עזבו את הבית, הם מוצאים עצמם שוכבים ערומים על הספה בסלון, שותים יין ועושים אהבה. כלומר, במקום לבכות את הקן המתרוקן, הם מצאו  מחדש האחד את השנייה, גילו שוב את חדוות המין והאהבה, ובאמצעותם את הבריאות הגופנית והנפשית.

קשה למצוא הרבה עדויות כאלה, כי מדובר בעניין שאינו מדובר. טאבו מושתק, נושא שנחשב לכזה שאינו ראוי. כל שכן, בקרב הגיל השלישי שהתחנך בתקופה שונה מאד ממה שאנחנו מכירים כיום. יחד עם זאת, מחקרים לאורך השנים מצאו קשר הדוק בין הפעילים מבחינה מינית, לכושר גופני ובריאות ככלל. יחסי מין מעלים דופק, מגרים לפעולה שרירים שאינם פעילים באופן רגיל, מפחיתים דיכאון, אוסטיאופורוזיס ומחלות לב. כשאנחנו מרגישים בריאים, אנחנו יכולים להתפנות לעיסוק בתחומי חיים נוספים – שינויי קריירה, לימודים, הקמה של קהילת משמעות – חברים, והשקעה בקשרי משפחה. יש בנו שמחת חיים, חדוות יצירה ואפשרות לבחור למצוא מחדש את היש שחשבנו שנעדר מחיינו. להתמקד ב'יש', להמשיך לחיות חיים משמעותיים ולחוות עצמנו בעלי ערך.

בשנים הארוכות שעבדתי כרופאה, בספרות שקראתי, בקבוצות דיון שונות, התיאוריה תמיד הייתה לנגד עיני. אלא שהתיאוריה לא התקרבה אפילו לחוויה האישית העוצמתית שחוויתי בחיי האישיים, שכתוצאה ממנה כתבתי את הספר "ואז אתה נגעת" – סיפור אהבה אירוטי של זוג בגיל השלישי שנפגש באמצעות האלגוריתם של פייסבוק.

זוכרים את דינה וידידה הצעיר ממנה שאותו הכירה ברשת החברתית?

אפשר לחשוב על לפחות שתי אפשרויות להמשך הסיפור:

אז נכון, לא התפתח סיפור אהבה, אבל כן התפתח קשר אנושי שמספק לה נחמה. קשר אנושי שפתח לה דלת להביע את עצמה, דלת שיודעת שמאחוריה יש מישהו עבורה, מישהו משמעותי לה, והיא לו. מישהו שהיא יכולה לשפוך את ליבה בפניו ולהעמיד עבורו את יכולת ההקשבה המפורסמת שלה וגם לתת ולקבל עצה טובה, כמו לרכוש ויברטור ולהחזיר לעצמה את תחושת הנעורים האבודה…

או האפשרות של סיפור אגדה – בעשור השמיני דינה מצאה אהבה, קשר אנושי שנעדר ממרבית חייה, קשר מיני שהחזיר לה את נעוריה. דינה חשפה את ארוס וחיברה אותו אל חמדון. היא גילתה ששניהם בני בלי גיל, שניהם תולדה של בחירה.

אז ארוס וחמדון משחקים מחבואים, ויש למצוא את הדרך לשמר אותם. לתת להם מקום קבוע בקדמת הבמה. לא לתת להם להעלם, ולמען הרווחה הנפשית, הרגשית והגופנית, להתמקד ב'יש'.

עוד על דינה ועל מקומה של הטכנולוגיה לגילוי משמעות, על הדרך להתמקד ב'יש' בגיל השלישי, במאמר הבא שעוסק במציאת עניין חדש, בפיתוח קריירה שונה, במיקוד היש בחיים גם בתחום התעסוקה………

ואז אתה נגעת
סיפור אהבה אירוטי של זוג בגיל השלישי שנפגש באמצעות האלגוריתם של פייסבוק

מעוניינים לקרא את הספר? לתאם הרצאה בנושאי הגיל השלישי ומשמעות החיים?

אודות ד"ר עירית בקר

ד"ר עירית בקר, רופאת שיניים מומחית לילדים, מנחת קבוצות, מאמנת אישית, בוגרת לימודי לוגותרפיה. ילידת וורשה, עלתה עם משפחתה בגיל חמש, גרה במגוון מקומות בארץ, כל אחד ואחד מהם הותיר חותם משלו. הכי משמעותי: אשה, אמא, סבתא, חברה. "ואז אתה נגעת" הוא ספרה הראשון.

בדקו גם

צילום בסלולארי

סיור צילום בסלולארי בעין כרם

הטלפון הנייד הפך למכשיר רב תכליתי והמצלמה עובדת שעות נוספות. יצאנו לסיור שטח ללמוד צילום בסלולארי

תגובה אחת

  1. מעניין מאד, חויתי משהו דומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?