יום רביעי, 21 בפברואר 2024
התסכול כגורם מניע
תסכול כגורם מניע או מונע?

התסכול כגורם מניע להתפתחות בהורות

כדי להבין את מנגנוני התסכול, טוענת נטע רימון, מאמנת תודעה אישית, עלינו להכיר בתסכול כגורם מניע. לשם כך עלינו לבחון את הפער בין הרצוי למצוי, שכן, בחיבור בין מה שקורה במציאות לבין מי שאנחנו ברגע נתון נוצרים תסכולים. לטענתה, התפתחות בהורות תמיד תהיה כרוכה בתיסכולים ובידינו לבחור אם לאפשר להם להפוך לגורם שמניע אותנו קדימה או מונע מאיתנו להגשים את היכולות שלנו.

כמה מתסכל לעמוד מול הילדים שמסרבים בכל תוקף להפנים את מה ששיננו בפניהם כבר מיליון פעמים? הפעם אני מבקשת לגעת בתסכול העולה במסגרת ההורות וחיי המשפחה שלנו.

כור מחצבתו וכר הולדתו של התסכול הוא בתחושת חוסר שביעות רצון והרגשה שלא מימשנו את היכולות הקיימות בנו. לעיתים קרובות, התסכול הזה מניע לתוך ביקורת עצמית מסרסת ותחושת אכזבה מעצמך (ומהם), והוא לא רק שלא מקדם אותנו, הוא מדרדר אותנו לתהום הנשייה.

כהורים, כולנו מכירים את אותן המחשבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, שאחראיות גם על מצב הרוח וגם על הבחירות שלנו, אותן בחירות המופעלות מתחושות שעולות בנו בעקבות המחשבות. אלו הן מחשבות שלא מיטיבות איתנו, מחשבות שמעלות ביקורת, אי נחת, אשמה, השוואות והתחשבנויות. תחושות קשות אלו עולות בחיי היום יום במצבים שונים, והתסכול הזה מניע אותנו כמעט מבלי שנשים לכך לב, לתוך ביקורת עצמית מסרסת ותחושת אכזבה, שלמעשה, לא מקדמת אותנו לשום מקום. המחשבות האלה מציפות אצלנו תחושות תסכול קשות ואינטנסיביות, ומשפיעות על הרגשות שלנו, כך שהגוף מגיב בעצבנות, עצבות, או כעס, שעלולים להיות מופנים לסובבים אותנו וליצור בעיות ביחסים עם הסביבה ולפגוע גם ביחסים שלנו עם עצמנו, בעיקר כשהם מופנים פנימה, ויוצרים "קשרים" מנטליים וקיבעונות, מתוכם נגזרת התנהלות אישית והתנהגויות שממשיכות להזין את הביקורת, אי הנחת והכעס.

והתוצאה? עייפות וחוסר אונים שעולים בתוך גלגל מוכר שסופו ידוע מראש. התסכול, באופן זה, לא רק שלא מקדם אותנו, הוא מדרדר אותנו לתהום הנשייה, והוא יודע לדכא ולרמוס אותנו כי הוא  מתורגל בזה. מדובר במעגל שלא נגמר ורק יוצר יותר עומס על המערכת.

מחשבות הן פרי בחירה חופשית, לא תמיד מודעת, אבל תמיד זו בחירה, ותמיד אפשר לבחור להתייחס לתסכול כגורם מניע או כגורם מונע. ההבנה שהמחשבה היא האחראית על המצב הקיומי שלנו, מאפשרת לנו לבחור במדוייק את מה שנכון לנו. גם אם הבחירה לא מתאפשרת ליישום בפועל באותו הרגע, עצם הידיעה שזה תלוי רק בנו, משחררת. ברגע שבחרנו לקחת אחריות על חיינו, אפשר כבר לבחון כל מצב בעיניים חדשות, ובכך לשפר באופן משמעותי את איכות החיים שלנו.

מאחר שהכל נמצא במחשבות, ניתן לבחור לשנות אותן כשמחליפים את נקודת המבט. גם אם זה לא פשוט לביצוע, עדיין זו אפשרות לבחור לחיות בנחת, רוגע ושלווה באמצעות שינוי ההתייחסות לתסכולים.

תסכול כגורם מניע או מונע?

התסכול, שיודע לדכא ולרמוס יודע גם להיות המנוע הכי עוצמתי להתפתחות האישית שלנו. כשמתייחסים לתסכול כגורם מניע, מגלים שהוא יכול להפוך ברגע למנוע צמיחה רב עוצמה, שמניע לעבר היעדים הכי גדולים. לעומת זאת, התסכול הופך לגורם מונע כשהוא מופעל מתוך התנגדות. אותה ההתנגדות שהיא תולדה של פחד, בעיקר הפחד משינוי שמופיע בצמתי חיים וברגעים בעלי פוטנציאל בחירה והתחדשות. ברגעים כאלה הפחד מתורגם מידית להתנגדות. לתנועת עצירה שמונעת המשך תנועה וגוררת בעקבותיה תגובות של התנגדות מתסכלת מהסביבה. באופן הזה התסכול ממשיך להתגלגל בגלגל בלתי נגמר של העצמה והסלמה והוא הולך וגדל בתוך המרחב המשותף של היחסים.

התסכול כגורם מניע להתפתחות בהורות – מודל הדרך ב-7 צעדים:
מודל הדרך להתמודדות עם תסכול כגורם מניע
הבחירה בתסכול כגורם מניע

הורות מספקת לנו אינסוף רגעים מתסכלים ואירועים שמגלגלים ומסלימים חוויות תסכול. כאמור, התסכולים הללו נושאים בחובם הזדמנויות להתפתחות, בדיוק באותה המידה שהם מזמנים בפנינו תקיעות, עצירה, התנגדות וחוסר מימוש עצמי.

הדרך להפוך את התסכול לגורם מניע ולמנוע צמיחה בהורות סוללת דרך ב 7 צעדים, שכל אחד מהם מעצים את החיבור בין הנכונות ליצור שינוי אמיתי לבין גילוי היצירתיות הקיימת בכל אחת ואחד מאיתנו, כי אני מאמינה שאנחנו תמיד בדרך, ויוצרים את חיינו בכל רגע ורגע, כך שאם יש לאדם מה לומר יש לה או לו את היכולת ליצור ולהשתחרר מהתסכול!

כל אחד מהצעדים הוא ציון דרך, שיחד הם יוצרים את התנאים להתפתחות ולמודעות ולהכרה בתסכול ככח מניע, יוצר ויצירתי שלצד הוויה מדוייקת, התמדה ונחישות. יחד הם מאפשרים לפסוע בדרך ולסלול את הנתיב צעד אחר צעד, כשכל אחד מהם משמש כנדבך לצעד הבא.

הצעד הראשון – התבוננות:

בשלב זה נתמקד בדיוק עצמי דרך השתקפות מערכות היחסים שלנו – עם עצמנו ועם שאר בני המשפחה.

קודם כל, נשאל את עצמנו – מי אני?

אחר כך נברר מה רואים בנו בני המשפחה.

ולבסוף נשאל – מי אני ביחס למה שקורה עכשיו, כרגע?

חקירה זו מציגה את הנוף שבו תיסלל הדרך.

הצעד השני – דרך:

בשלב זה נתמקד בדיוק עצמי דרך הערכים שלנו.

הכרות עמוקה עם הערכים ונאמנות לאמת הפנימית שלנו מכוונים את צעדינו.

הערכים שומרים עלינו לאורך המסלול שבו בחרנו לצעוד.

נשאל את עצמנו – האם הערכים שלנו ברורים לנו, ועד כמה?

נברר עם בני המשפחה – האם הערכים שלנו ברורים להם? האם הם חווים את הנאמנות שלנו לערכים שלנו?

הצעד השלישי – הגשמה:

בשלב זה נתמקד בהגשמה עצמית שנולדת מתוך מודעות, בהירות ומחוייבות אישית. עצם המודעות לבחירת האתגרים שלנו היא הגשמה בפני עצמה.

נשאל את עצמנו – מהן המטרות להן אנחנו מקדישים את המשאבים שלנו?

נברר עם בני המשפחה – האם הם מודעים להן? עד כמה הם חווים אותנו כמכוונים למטרות שלנו?

הצעד הרביעי – תועלת:

בשלב זה נתמקד בבחירה חופשית שמפתחת בנו השראה ויצירתיות. בבחירת האתגרים שלנו מתפתחת ראייה צלולה ומתגלות יכולות ועוצמות של יצירה מתחדשת בכל זמן ובכל מצב.

התועלת מתגלה באיפיון ובסוג המיתוג שאנחנו יוצרים לעצמנו בתוך התהליך שמגלה בפנינו את היכולות האישיות המיוחדות הקיימות בנו, וככל שנכיר אותן לעומקן ונכיר בהן, נוכל להתאים לעצמנו את הדרך שלנו, לחוות את תנועת התגשמות השליחות ולראות יותר הצלחות.

נשאל את עצמנו – האם אנחנו נאמנים לבחירות שלנו בכל מצב?

נברר עם בני המשפחה – איך אנחנו נתפסים בעיניהם ואיך נתפסת הדרך שבחרנו בעיניהם? איך זה נראה במציאות שלהם?

הצעד החמישי – תרגול:

בשלב זה נתמקד בתרגול שמפתח את שריר האחריות והמחויבות האישית כלפי מי שאנחנו וכלפי הבחירות שלנו. מכיוון שפעולה יומיומית הופכת להרגל, הוא מניע אותנו בדרך בכח האינרציה. כשהוא הופך לחלק משגרת חיינו הוא שומר על רמת המודעות שלנו ומסייע לנו לבטוח בדרך שבחרנו. לכן חשוב לחזור ולתרגל התבוננות, לדייק את הדרך בכל פעם מחדש, להיות בהגשמה ומודעות עצמית, ולשים לב שהפעולה שלנו נובעת מתוך נאמנות לערכים שלנו ולעצמנו.

תוך כך נברר עם עצמנו – מהו הדבר שיאפשר לנו לשמור על כושר התרגול היום יומי ויאפשר לנו, להשאר בכושר לאורך זמן? בסוד אגלה לך שככל שתהיה בהתמדה בתרגול כך הוא יהפוך להרגל.

ואז נקיים שיח תקשורתי עם בני המשפחה ונברר – האם ואיך זה משפיע עליהם?

הצעד הששי – שימור התנועה:

בשלב זה אנחנו חוזרים לתוך עצמנו, פנימה.

נתמקד ביכולת שלנו להיות בתנועה מיטיבה ללא לאות ולהיטען ממנה. נשים לב להתמודדות שלנו עם מצבים משתנים תוך כדי הקשבה לתחושות הגוף ולנשימה.

נשאל את עצמנו – מה מרחיב לנו את התודעה ומעלה את הכושר?

נברר את מה שעולה בגוף ונבחר תגובות מותאמות למצב מתוך כוונה להתמודד, לשהות ברגע ולהיות (מלשון TO BE), בנוכחות מלאה, בלי להדחיק או לברוח.

ניווכח בכך שעצם המודעות והבחירה יוצרים ומושכים אותנו ואלינו תנועה חדשה שמתהווה ויוצרת את מי ומה שאנחנו כרגע.

והכי חשוב להיות בתנועה מתמדת, מותאמת מדוייקת ומיטיבה, להיות בעשייה וביוזמה, זה גלגל שמניע את עצמו מתוך התנופה הפנימית שלך.

הצעד השביעי – חווית היש:

בשלב זה נתמקד ב-יש ובאפשרות להיות ברגע ולשמר את כיוון התנועה. הנוכחות כאן ועכשיו, מתוך מודעות מלאה למה שמתרחש פנימה בתוכנו, משמרת את התחושה בזיכרון הפיזי שמגולם בגוף ואצור בנו כחוויה אישית פנימית, לתמיד.

משצעדנו בדרך היצירה, צעד אחרי צעד, רתמנו את התסכול וחוסר שביעות הרצון לתהליך של טרנספורמציה ממה שאין למה שיש. מתוך הבנה שגם ה'אין' הוא 'יש' בלתי רצוי, הרי שהרעיון לבחור בתסכול ככח מניע במקום כח מונע, מאפשר לנו את אותה התפתחות במסגרת ההורות שמספקת לנו רגעים של חוסר שביעות רצון ומזמנת לנו התפתחות אישית מתוך אתגרי ההורות.

שיחת הכנה היא שיחה לקראת מצבים מלחיצים שמעלים חששות, מתח, תסכול ומחשבות חוסמות צלילות ובבהירות

לחצו על הכפתור למידע נוסף על שיחות הכנה

אודות נטע רימון

בדקו גם

תנועה והשתנות בחיי המשפחה

תנועה והשתנות: העיקרון שמשפיע על התפתחות חיי המשפחה שלנו ואורחות חייה, לעיתים, מבלי שניתן עליו את הדעת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?