שבת, 8 ביוני 2024

הפקדת צוואה אצל הרשם לעניני ירושה

סקירה זאת הינה השישית (ולא האחרונה) בסדרת סקירות, שענינן דיני הירושה בישראל. בסקירות הקודמות עמדתי, בין היתר, על כך שכל אדם רשאי לערוך צוואה, ולקבוע בעצמו, מי יהיו יורשיו, במה הם "יזכו", ואפילו באילו תנאים. סקירה זו מפרטת את הליך הפקדת צוואה אצל הרשם לעניני ירושה.

בהנחה כי הצוואות (אחת או יותר) שעורך אדם תהיינה תקפות – יינתן תוקף ("צו קיום") למאוחרת שבהן (אף שיתכנו מקרים חריגים, בהם ביחד עם צו לקיום הצוואה המאוחרת, יינתן לגבי שאר העזבון, גם צו ירושה, או שיינתן גם צו לקיום צוואה מוקדמת יותר). עוד ראוי לציין, כי למעט מקרים חריגים – לשם קבלת צו לקיום צוואה, יש להגיש עותק מקורי של הצוואה (בסקירה הבאה ארחיב בקשר לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה).

שינויים בחוק ובתקנות

סקירה זאת (בדומה לסקירה הבאה) משקפת את המציאות כפי שהיא כיום. למעשה, בשני המקרים, אילו היו נכתבות הסקירות רק לפני 3 או 4 שנים – הן היו שונות לגמרי, ככל שמדובר בהיבטים "טכניים" (וכפי שיפורט בהמשך)…

הסיבה לכך הינה שינויים ניכרים, שחלו (וחלים) בשנים האחרונות, בהיבטים "פרקטיים" שנוגעים לחוק הירושה ולתקנות הירושה (שייקראו מכאן ואילך "החוק" ו"התקנות", בהתאמה), בעיקר כתוצאה מהליכי "דיגיטציה", ושימוש מתגבר בהתמדה במערכות "מקוונות". דומה כי מגמה זאת אף הואצה עקב מגיפת נגיף הקורונה.

הפקדת צוואה – כללי

הפקדת צוואה נועדה להסיר חשש מפני מקרים של אובדן צוואה, השמדת צוואה (או הפיכתה לבלתי קריאה) כתוצאה מנזקי מים או אש (להבדיל מהשמדתה במכוון ע"י המצווה לשם ביטולה), "שיכחה" של מי שקיבל עותק מן הצוואה בדבר קיומה, ואף "העלמתה" (במכוון) מצד מי שמחזיק בה אך "אינו שבע רצון" מתוכנה, וכיוצא בכך.

באתר משרד המשפטים נכתב בהקשר זה: "הפקדת צוואה בלשכת הרשם לעניני ירושה מבטיחה שלא יינתן, לאחר מות המצווה, צו ירושה או צו קיום צוואה תוך התעלמות מהצוואה שהשאיר".

אגב, כפי שאפרט בהמשך, אחד השינויים שחלו לאחרונה, היה הקמת מאגר של צוואות מופקדות סרוקות, וזאת משום שהסתבר (עפ"י דברי ההסבר שנלוו להצעה להקמת המאגר) כי "במקרים כמו שריפה, הצפה או אסון טבע דוגמת רעידת אדמה, לצוואות אשר מופקדות אצל הרשם לעניני ירושה אין גיבוי"…

הרשם לעניני ירושה

הרשם לעניני ירושה מהווה יחידה במשרד המשפטים. למעשה ישנן כמה לשכות של רשמים לעניני ירושה (לפי איזורים גאוגרפיים), ובכל אחת מהן יכול לכהן יותר מרשם אחד.

תפקידו העיקרי של הרשם לעניני ירושה הינו מתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה – למעט מקרים בהם מועברות בקשות לבית המשפט לעניני משפחה (למשל, כאשר הנפטר היה במותו תושב חוץ, כאשר מוגשת "התנגדות" למתן צו, ועוד).

גם הפקדה של צוואות אל מאגר הצוואות הארצי, נעשית באמצעות הרשם לעניני ירושה (ובהמשך נראה כיצד הדבר נעשה כיום).

סוגי צוואות שניתן להפקיד

לפי החוק: "צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה".

ההפקדה שבה עוסקת סקירה זאת, משמעה הפקדה של אחד משלושת סוגי הצוואות הראשונים; לפי סעיף 21(א) לחוק, "מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה", ולפי סעיף 22 לחוק, "צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה" (צוואה "בפני רשות" משמעה גם צוואה "נוטריונית").

הסקירה לא תעסוק בצוואה בעל פה – לגביה אמנם נקבע בחוק כי "דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם", אולם מדובר בצוואה שנערכת בנסיבות חריגות, וגם ה"הפקדה" אינה של ה"צוואה" – אלא של "זכרון דברים" של העדים.

מי רשאי להפקיד צוואה?

הכלל הינו – הפקדת צוואה הינה מעשה אישי!

לגבי צוואה בכתב יד וצוואה בעדים, נקבע בחוק "כי ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה". המצווה אינו רשאי להפקיד את הצוואה באמצעות "שליח" או באמצעות "מיופה כח" – אפילו לא כאשר מדובר בעורך דין. בעבר – כאשר נדרשה התיצבות אישית של המצווה אצל הרשם לעניני ירושה לצורך ההפקדה – נוצר בשל כך קושי רב, במיוחד במקרים בהם סבל המצווה מקשיי התניידות.

גם לגבי צוואה "נוטריונית" נוצרה בעיה – משום שלמרות שהפקדת צוואה הינה מעשה אישי, כאמור, בתקנות הנוטריונים נקבע כי לאחר עריכת צוואה, "ימסור הנוטריון את מקור הצוואה לידי המצווה; סירב המצווה לקבלה, תופקד הצוואה על חשבונו של המצווה, אצל רשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו נעשתה".

בשני המקרים, המצב השתנה (כפי שיפורט בהמשך), וכיום הדברים פשוטים יותר. אך הכלל – לפיו הפקדת צוואה הינה מעשה אישי – עומד בתוקפו.

כל עוד מפקיד הצוואה בחיים, יישמרו בסודיות לא רק תוכנה של הצוואה שהופקדה, אלא גם עצם ההפקדה. לאחר הפטירה, רשאי "מעונין בדבר" לבקש לעיין בצוואה שהופקדה.

הפקדת צוואה – כיום

כפי שצוין בראשית הדברים, חלו (וחלים) שינויים ניכרים בהיבטים "פרקטיים" שנוגעים לחוק ולתקנות – והדברים נכונים במיוחד בהקשר של הפקדת צוואות.

ראשית, ציינתי לעיל כי אחד השינויים שחלו לאחרונה, היה הקמת מאגר של צוואות מופקדות סרוקות. אך בכך לא מסתכם השינוי. כיום כלל לא נדרשת התיצבות של המצווה בלשכת הרשם לעניני ירושה – הפקדת הצוואה מתבצעת "מרחוק" באמצעות "מערכת ההזדהות הממשלתית" (האישית, כמובן), וכמפורט כאן. בתמצית: על המצווה לסרוק את צוואתו המקורית, סריקה צבעונית וברורה, ולהעלותה בהתאם להנחיות. לאחר קבלת אישור, על המצווה להמציא את העותק ה"פיזי" של צוואתו, בתוך פרק זמן קצוב, על מנת שתהליך ההפקדה יושלם.

מובן מאליו, כי מדובר בהקלה משמעותית בהשוואה למצב הקודם, שחייב התייצבות של המצווה בלשכת הרשם לעניני ירושה.

שינוי נוסף חל ביחס לצוואה נוטריונית: בניגוד לצוואות אחרות, נוטריון יכול להפקיד צוואה נוטריונית עבור מצווה, תוך 30 יום ממועד עשיית הצוואה.

הפקדת צוואות הדדיות

סקירה זאת עסקה בצוואות הדדיות.

כאשר מדובר בצוואות הדדיות – יש לבצע הפקדה עבור כל מצווה בנפרד, ולשלם אגרה נפרדת בגין כל הפקדה (אין חובה להפקיד את שתי הצוואות).

מה קורה כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה

בכל מקרה של הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, חייב הרשם לעניני ירושה לערוך בדיקה במרשם, ולברר האם ישנה צוואה מופקדת, ובהתאם ייקבע המשך ההליך.

בהתאם לחוק, אם מתברר כי הופקדה צוואה, ותוך שלושה חודשים מיום פטירת המצווה, לא מוגשת בקשה למתן צו לקיום הצוואה, "ימסור הרשם לעניני ירושה הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים". ענינים אלה מוסדרים ביתר פירוט בתקנות.

משמעות ההפקדה – בהיבט ה"ראייתי"

בראשית הדברים ציינתי, כי הפקדת צוואה נועדה להסיר חשש מפני מקרים של אובדן צוואה, השמדת צוואה וכיוצא בכך.

אולם הפקדת צוואה יכולה להיות גם בעלת משמעות "ראייתית".

כך, למשל, הפקדת צוואה מהווה "ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה".

יתר על כן, לעתים מתעוררת מחלוקת לגבי מועד עריכת צוואה – ועל אף שהפקדת צוואה אינה מספקת תשובה חד-משמעית בענין, ניתן לדעת לפחות כי "הצוואה נעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה".

צוואה מופקדת – אינה בהכרח "כשרה" או "המאוחרת ביותר" מבין צוואותיו של המוריש

עם זאת, חשוב להדגיש, כי עצם ההפקדה של צוואה, אינה מעידה בהכרח על כך שהצוואה "כשרה" ו"תקינה" – ואפשרי שבצוואה שהופקדה נפלו פגמים (אפילו מהותיים – שעלולים להוביל לפסילת הצוואה), כגון הצהרה פגומה של העדים, העדר תאריך וכדומה; או שהיא נערכה בנסיבות (למשל, תחת השפעה פסולה של זוכה) שעלולות להוביל לפסילתה.

יתר על כן, העובדה כי קיימת צוואה "מופקדת", אינה מעידה בהכרח כי זאת צוואתו "המאוחרת ביותר" של המצווה. אמנם "זכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד" (ולכך אתייחס גם בהמשך), אולם אין "חובה" לעשות זאת – ובהחלט אפשרי כי מצווה הפקיד צוואה, ולימים ערך צוואות מאוחרות יותר (תקפות כשלעצמן), ולצוואה המופקדת לא יהיה כל "יתרון" על פני יתר הצוואות.

ביטול הפקדת צוואה אינו מעיד בהכרח על "ביטול צוואה" – ולהיפך

אמנם, כפי שציינתי, "זכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד" – אולם אין בעצם החזרת צוואה מופקדת לידי המצווה, להעיד "אוטומטית" על כוונתו לבטלה; ולהיפך – אין באי-קבלת צוואה שהופקדה חזרה לידי המצווה, להעיד "אוטומטית" כי המצווה לא ביטל את הצוואה (בין ע"י עריכת צוואה חדשה, ובין באחת הדרכים הקבועות בחוק לביטול צוואה).

(להשלמת התמונה, יצוין כי ישנם פסקי דין ספורים, בהם ניתן בהקשרים אלה משקל מסוים להחזרתה או לאי-החזרתה של צוואה מופקדת לידי המצווה).

המעונינים להרחיב בנושא הפקדת צוואה – מוזמנים לעיין גם בסקירה זאת.

הבהרה: אין בסקירה לעיל משום חוות-דעת או יעוץ משפטי כלשהם.

אודות עו"ד דגן רותם

דגן רותם, עורך-דין (משנת 1998) ונוטריון, מתמחה בדיני ירושה וצוואות, יפוי כח מתמשך ואפוטרופסות, טאבו (ובתחומי משפט אזרחי-מסחרי רבים נוספים - כולל יעוץ ויצוג). בעל תואר שני (מוסמך) בביולוגיה מולקולרית, ותואר ראשון במשפטים (כולם מאוניברסיטת תל אביב).

בדקו גם

צו ירושה וצו קיום צוואה

מימוש זכויות יורשים (עפ"י דין או עפ"י צוואה) מחייב קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, עו"ד דגן רותם מסביר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?