משפחה בהשראה כאן גדלים בכיף
כתבות קשורות
הדרך היעילה ביותר להשפיע ולכוון את ההתנהגות של הילדים שלנו היא באמצעות ההתנהגות שלנו. אם אנחנו רוצים שהילדים ינהגו בהתאם לערכים שלנו עלינו להתנהג אותם בעצמנו ולהוות מודל לחיקוי באמצעות דוגמה אישית, כלומר, להציע בפניהם מודל התנהגות שמקיים אותם. כל זאת מפני שההשפעה של דוגמא אישית על האופן בה ילדים מתנהגים חזקה ועמוקה הרבה יותר מאשר כל הסבר מלומד.
הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמא (אלברט איינשטיין)
דוגמא אישית היא דרך ללמד ולחנך ילדים דרך ארץ באמצעות הדגמה והפגנת התנהגות שמשמשת עבורם מודל לחיקוי. באמצעותה הם מסגלים לעצמם את דפוסי ההתנהגות שמשמשים אותם בהווה וישמשו אותם בעתיד. מבחינה מעשית, אנחנו, ההורים מהווים מודל לחיקוי לילדים שלנו, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא. אנחנו נותנים להם דוגמא ומקנים להם מודל התנהגות שלעיתים, נגלה שאנחנו מופתעים מההתנהגות שלהם, והיא לחלוטין לא מקובלת עלינו, מבלי להבין שהיא הגיעה מאיתנו, ממה שהם למדו בבית.
ההתנהגות שלנו, שהם רואים וחווים בבית, היא חומר הגלם ממנו יוצרים הילדים את חייהם שלהם. למעשה, כל החינוך של הילדים שלנו מבוסס על חיקוי של מה שהם רואים בבית, שהוא הסביבה הקרובה, המשפיעה והמשמעותית ביותר עבורם, מכאן שהרבה יותר חשוב ממה שאנחנו אומרים לילדים שלנו לעשות ומדברים איתם על איך לעשות, הוא מה אנחנו עושים ומה הם רואים שאנחנו עושים.
אנחנו רוצים שהילדים שלנו ידברו אלינו בכבוד?
אנחנו רוצים לדבר עם ילדים, במיוחד הקטנים ביניהם, כאילו הם בוגרים ולא לדבר אליהם כאילו הם תינוקות שלא מבינים שום דבר. אנחנו רוצים לדבר עם הילדים שלנו בכבוד. אנחנו רוצים לדבר בינינו בכבוד, עם אנשים אחרים בחוץ בכבוד. אנחנו רוצים להביא כבוד לעצמנו.
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו ישרים?
אנחנו רוצים גם לומר את האמת וגם לא לטעות ולפספס במקומות הקטנים האלה, שאנחנו מחליקים מדי פעם.
מה עוד?
אנחנו רוצים לדבר חיובי עם הילדים שלנו, לא לקלל ולא לדבר סרה באף אחד. לא להתלונן, לא להיות מסכן, לדבר חיובי, אפילו משפטים כמו "אני מתה עליך" או "חולה עלייך" אנחנו יכולים להסיט מהלקסיקון שלנו.
אנחנו רוצים לפרגן לילדים שלנו. זה יגדיל את הבטחון העצמי שלהם ויהפוך אותם לאנשים שמפרגנים לאנשים.
אנחנו רוצים, עם הילדים, להודות על מה שיש, על האוכל, על הבית, על המשפחה, על השפע שיש לנו. בקול רם, יחד, לפני השינה ובזמן האוכל. אין צורך לחכות רק למילה הראשונה שיהודי דתי אומר בבקר – "מודה אני לפניך".
אנחנו רוצים להביא שמחת חיים שתמלא את מערכת היחסים שלנו עם הילדים, שמחה שתאפשר להם להיות מבוגרים עם שמחת חיים. שמחה שהם יקחו אותה הלאה כצידה לדרך לחייהם הבוגרים.
בעצם, מה שנדרש מאיתנו זה להיות המבוגרים שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו להיות
כי, בסופו של דבר – you get what they see.
פה, "התפקיד מחייב", שכן מדובר ביושרה, שלעיתים, עשויה להעמיד בפנינו אתגר, ויחד עם זאת, אם נבחר לראות בכך אתגר התפתחותי, לא רק של הילדים, אלא בעיקר אתגר להתפתחות האישית שלנו, הרי שהרווחנו, כולנו אורחות חיים מספקות ומעשירות יותר, וחיים יותר מלאים ומאושרים.
הורים מנהלים את הבית!
רוצים לשמוע על אימון מנהלים ממוקד, להתבוננות פנימית והתפתחות אישית שמתמקד בפסיכולוגיה חיובית, הרואה באדם את החוזקות, היתרונות והעוצמות שבו, וממנפם לעשייה חיובית, כמו גם שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות?
בס"ד
תודה רבה אבא, זכיתי להיות הבת שלך וכעת אני זוכה ללמוד ממך כיצד להשתפר כאמא לילדיי, תודה!