משפחה בהשראה כאן גדלים בכיף
כתבות קשורות
הורות רוחנית אין משמעה הורות מושלמת וכל שכן לא הורה מושלם, מסבירה אנאמה טל מילר. היא מודעת לכך שלעיתים אנחנו מתוסכלים, וכועסים על ההתנהגויות של הילדים, שלעיתים מעגלים פינות גם בחוקים שאנחנו עצמנו קבענו, בעיקר כשאנחנו עייפים ומרוקנים אנרגטית ויחד עם זאת, היא מציעה מספר עקרונות שחשוב וכדאי לאמץ לחיי היומיום שמאפשרים להורים להשרות הרמוניה בבית ומספקת לנו ולילדים, כלים להתמודד עם אתגרי החיים.
כהורים, מה באמת אנחנו רוצים? לגדל ילדים שמחים ולהיות בעצמנו מאושרים, לתת להם חווית ילדות טובה. אנחנו רוצים שהם יצליחו במה שהם עושים, שיהיה להם בטחון עצמי, שהם יגדלו בלי פחדים ותהיה יכולת להשתלב חברתית. אנחנו רוצים שיהיה להם טוב. גם אנחנו עצמנו רוצים להיות שמחים ורגועים, שתהיה לנו אנרגיה וזמן איכות עם הילדים, מערכת יחסים טובה, שנוכל לדבר על הכל בתקשורת פתוחה ושיהיה אמון בין בני הבית. וכמובן, אהבה והרמוניה בבית. המשמעות של כל אלה היא מערכת יחסים מאוזנת עם הילדים.
לשם כך צריך להבין שילדים מטבעם הם יצורים אנרגטיים ורוחניים. הם מגיעים לעולם לוח כמעט חלק. הם מחוברים ב-100% ליקום ולבריאה והם לומדים מחיקוי – מה שאנחנו אומרים זה לא מה שהם באמת קולטים. הם קולטים את האנרגיה שמאחורי המילים. לכן חשוב מאד שאנחנו נהיה אחד בלב ואחד בפה עם הילדים שלנו וחשוב, עד כדי הכרחי, שנהיה מאוזנים בעצמנו.
כשלילדים קשה, אנחנו, מנסים לעזור להם לפתור את הבעיות שלהם, מסייעים להם לחולל שינויים והרבה מאד פעמים לא ממש מצליחים. הרבה הורים יודעים לספר על הרבה מאד סוגים של טיפולים ותרפיות שניסו לתת לילד ולא צלחו. משקיעים בטיפולים האלה המון זמן וכסף והרבה ציפיות ותקוות והשינוי המיוחל לא מגיע.
אחת הסיבות שהטיפולים האלה לא צולחים היא שבאופן טבעי, אנחנו שמים את הפוקוס על הילד עם הבעיה. אם המציאות בבית לא בהרמוניה וקיימים הרבה ריבים, כעסים, ריחוק, חוסר סבלנות ומתחים, אם הילדים סובלים מבעיות חברתיות, בריאותיות או רגשיות, למעשה, כנראה שיש שם איזשהו חסם ובדרך כלל הוא לא אצל הילד, הוא אצלנו, ההורים. מחקרים מוכיחים שכאשר ילד יוצא מאיזון או מתקשה במשהו, לרב המקור הוא בחסם או תקיעות אצל ההורים.
כשההרמוניה לא מאוזנת המפתח לאושר הוא ניטרול חסמים. כך, מתחים זוגיים, כלכליים, עומס ומתח מעידים על חוסר איזון. חסם הוא מיגבלה, מיכשול, או מעצור שמפריע לאנרגיה לזרום בטבעיות ומה שהכי חשוב הוא לאבחן אותו מכיוון שכשמבינים מהו, אפשר לדעת איך לנטרל אותו.
לפני שאנחנו שואלים את עצמנו מה להורות רוחנית, להרמוניה ולאיזון, חשוב להבין שאיזון הוא עניין דינמי. אף אחד לא תמיד מאוזן. אנחנו לא תמיד מאוזנים וגם הילדים לא תמיד מאוזנים. כשאנחנו לא מאוזנים זה עובר לילדים. לרב אנחנו מניחים שהחסם נמצא אצל הילדים כשלמעשה מקור חוסר האיזון הוא אצלנו ואם נפתור אותו אצלנו זה יביא לשינוי משמעותי ומהותי אצל הילדים. כך שחרור חסם מסויים אצל אחד ההורים עשוי לשנות את המצב במשפחה כולה.
לעיתים נגלה אצל הילדים העתקה ושכפול התנהגויות, בעיקר לא מודעות של ההורים וניווכח בכך שבדרך כלל יש לנו חלק ביצירת הבעיות והקשיים של הילדים. מכיוון שהם לוח חלק הם השתקפות של העולם הרגשי שלנו כך שכל צמיחה שלנו תשנה אותם ותשנה את המצב בבית. מכיוון שחוויות הילדות שאנחנו עברנו משפיעות ב 100% על ההורות שלנו ואנחנו מורישים להם אותן בלי ידיעתנו, הילדים, שהם רגישים וסופגים את האנרגיה שלנו ומגיבים אליה באופן ישיר.
הורה שאינו באיזון, עשוי, לדוגמא, להפעיל לחץ על הילד להתנהגויות מסויימות או הישגים שחשובים לו באופן שגורם לילד לרצות אותו ולהתנהג כפי שמצופה ממנו ולומד לא להיות לקצב הטבעי שלו. המוטיבציה של ההורים היא פנימית ולא תמיד מודעת ולמרות שבאופן מודע תמיד יש להם כוונה טובה, הילד חווה מתח ונוצרות אצלו תגובות שבאות לביטוי בקשיים ובעיות. גם תפיסת עולם או פחדים שההורים לא מודעים להם עלולים לגרום לילד להיתקל בקשיים מבלי שמישהו ישים לב לכך שהילד בעצם נושא על כתפיו פחדים של ההורים, ולעיתים נגלה שגם הם קבלו אותם בירושה מההורים שלהם.
הורים מודעים שלמדו בקורסים וסדנאות מכירים בעובדה שהשכל המנטלי שלנו וכל הידע שרכשנו הוא לא החלק שמנהל את ההורות שלנו. דווקא החלק הלא מודע הוא ההורה האמיתי שאנחנו, ולכן כל סיפור פתוח וכל עניין לא מטופל יקרין על ההתנהגויות של הילדים שלנו בין אם בהתנהגויות ותגובות אוטומטית ובין אם במעבר גנטי ישירות לתת המודע שלהם.
מה קורה בתת המודע?
תת המודע הוא זה שמכתיב לנו איך להתנהל בחיים בכלל, ובהורות שלנו בפרט. הוא מהווה כ-80% מהעולם הפנימי שלנו כשאנחנו מודעים לכ-20% הנותרים. העולם הפנימי הרגשי הוא זה שמנהל אותנו לעיתים בניגוד להחלטות הרציונאליות שלנו. זו הסיבה שגם אם החלטנו, למשל, שאנחנו משחררים ביחס למשהו, אנחנו מתקשים לעמוד בהחלטה שלנו, מכיוון שבתת המודע אנחנו מתוכנתים לשמר את החסמים שלנו ולפעול בהתאם להרגלים, דפוסים, אמנות והתניות חברתיות שנולדנו לתוכן או שסיגלנו עם השנים. העולם הרגשי שלנו משפיע על כל פירמידת החסמים ולאורו אנחנו פועלים, לרב, כאמור, באופן לא מודע.
את רב החסמים האלה, בכל הרמות של הפירמידה, מחזיק הילד הפנימי שלנו שנמצא בתת המודע, ולמעשה הוא ההורה שאנחנו. זה החלק שבנו שגדל פיזית אבל רגשית נשאר עדיין ילד. אם לא גידלנו אותו באופן מודע כבוגרים ולא טיפלנו בו, הוא יישאר הילד או הילדה שהיינו בין גיל 4 ל 8 והוא ימשיך להניע את הבחירות, ההחלטות והתגובות שלנו כהורים. אצלו מאוכסנים כל ניסיונות העבר שלו, כל האירועים הטראומטיים ואצלו נמצא גם המפתח לאיזון רגשי נפשי בכל התחומים. לעיתים הוא נשאר פצוע וחבול, וכשאנחנו לא בקשר איתו זה לרב נובע מחסם שלנו. אנחנו לא מודעים לו וככל שהוא מודחק הוא מקשה עלינו לבחור את התנהגויות שלנו, משאיר אותנו 'על אוטומט' ומפריע לנו לנהל מערכת יחסים תקינה עם הילדים שלנו כשהוא חוסם את העולם הרגשי שלנו ושלהם. ככל שאנחנו מתבגרים רגשית אנחנו במידה גדולה יותר של חופש מהתניות ופועלים פחות כשהילד הפצוע, הדחוי או חסר הערך שהיינו מכתיב לנו מה לעשות ואיך לעשות ביחסים עם הילדים שלנו ומקשה עלינו לפעול על פי העקרונות של הורות רוחנית. אנחנו מוצאים את עצמנו מגיבים לילדים מתוך הפצעים הפתוחים שלנו בלי לקחת בחשבון שהם אחרים מאיתנו – יש להם עוצמות אחרות, משאבי נפש אחרים, קצב אחר והם גדלים ומתפתחים בסביבה חברתית אחרת מזה שעיצבה אותנו. אם אנחנו רוצים יחסים טובים עם הילדים שלנו ורוצים להיות כולנו מאושרים ומאוזנים, ולחיות יחד בהרמוניה, המפתח הוא בנו וביכולת שלנו לממש הורות רוחנית, שמסייעת לנו לשמור על איזון פנימי. כלומר, לעבוד עם עצמנו, לרפא ולטפל בילדים הפנימיים שלנו ולהגיע לאיזון פנימי בעצמנו. משם כל הבית משתנה, לא רק הילדים, ולא רק האווירה בבית אלא גם הזוגיות ואפילו המצב הכלכלי, וכל החיים משתפרים לטובה.
מהי הורות רוחנית?
הורות רוחנית מתבוננת פנימה ופועלת מתוך מודעות עצמית ופרספקטיבה גבוהה, רחבה ועמוקה. היא מחוברת לילד הפנימי ומרפאה אותו. לא מדובר בדת ואין לה דוקטורינה או דעה, חוקים ומיגבלות. אין בה נכון ולא נכון. יש בה רק מה נכון לכל מצב ולכל הורה ולכל ילד. הורות רוחנית לוקחת בחשבון תמיד רק את הטובה הכי גבוהה של הילד, ההורה ושל המשפחה כולה ומכוונת אותנו לעודד את הילד להתחבר למה נכון לו ומה מתאים לו, ובעיקר למה שהוא מרגיש בתוך תוכו. היא שואפת כמה שפחות להזין אותו בתשובות ולכוון אותו לדעות מסוימות.
ברמה הרוחנית הגבוהה הילדים שלנו הם לא באמת שלנו. ניתנה לנו הזכות ללוות אותם בדרך שלהם ושהם ילוו אותנו בדרך שלנו כחלק ממשפחת נשמות אחת. הילדים בחרו אותנו (ממש כמו שאנחנו בחרנו את ההורים שלנו) כדי ללמוד משהו. זה לא מקרה שהם נולדו לנו וזה לא מקרה שהם מביאים לנו אתגרים וקשיים כי גם הם מתפקדים כחלק מהמורים הרוחניים שלנו. הרבה פעמים יש לנו לימוד משותף. זה מחייב אותנו לפעול מתך הכרה בכך שהילדים שלנו מחוברים למקור. תמיד מוגנים ומודרכים. יש להם את הדרך שלהם ואת המסע שעליהם לעבור, ללא כל קשר למה שאנחנו נעשה או לא נעשה. לכן לא הכל מוטל על הכתפיים שלנו בתור ההורים שלהם. אם נכניס את החיבור הגבוה שלנו למישוואה, הרבה מהנטל הרגשי שלנו שנושא אשמה ודאגה –יתמתן.
להורות רוחנית יש כמה עקרונות שמומלץ לכל הורה לאמץ:
- לתקן קודם כל בתוך עצמנו, תוך שאנחנו תופסים את הילדים כהשתקפות של עצמנו
- לאזן את עוצמת ההשפעה שלנו עליהם, להתאזן ולגדול ביחד, עם הילדים ובאמצעות הילדים
- לזהות את הגדולה שבהם ואת הפוטנציאל שלהם ולמצוא דרכים להעצים אותם
- לדבר אליהם בגובה העיניים ולשתף בשיקולים להחלטות
- לכבד את הצרכים שלהם, להתייחס ברצינות לדעות שלהם ולהתעניין בעולם שלהם
כל העקרונות האלה של הורות רוחנית קלים יותר ליישום כשהם כבר מיושמים על עצמנו. כשלמדנו להקשיב ללב שלנו, לאהוב, לכבד ולהיות גאים בעצמנו, להיות בחופש עם הבחירות, ההחלטות והמטרות שאנחנו רוצים בחיים שלנו עצמנו, להיות מאושרים ללא קשר לנסיבות חיינו ואחראים על הבחירות שלנו מבלי להאשים או לחוש עצמנו קרבן שלהן. כשאנחנו פחות מודאגים ומוטרדים ויותר רגועים ובטוחים בעצמנו, שמחים ומסופקים, כל המשפחה מרוויחה בגדול, והם כבר ילמדו מחיקוי שלנו.
כשאנחנו מאוזנים, והילד הפנימי כבר לא מכתיב את אופי ההורות שלנו, אנחנו יכולים ללמד גם אותם קבלה ואהבה ללא תנאי מהי, כולל קבלה, כבוד ואהבה עצמית. לא נוכל לעשות את זה עבורם אם אנחנו חיים בביקורתיות תמידית על עצמנו ועל האחרים, כל שכן עליהם. החסמים שלנו יקשו עלינו לעשות את זה ויקשו עלינו לאהוב. גם את עצמנו וגם את הילדים. במעשים ובהוויה שלנו נוכל ללמד אותם לקחת אחריות על המעשים שלהם ועל המחשבות והמילים ולהכיר בחופש שיש להם לבחור איך לפעול ולהתמודד עם התוצאות, יהיו אשר יהיו. הורות רוחנית סוללת להם את הדרך להיות מאושרים מתוכם מבלי לחכות למישהו או למשהו שיסב להם אשר. ללמד אותם להיות גאים בעצמם, לעודד ולתת לגיטימציה לעצמם בלי להיות תלויים באישורים ואשרורים מבחוץ. להפסיק להגיד אני גאה בך כי זה גורם להם לרצות אותנו ולנטוש את עצמם האמיתי, להתנתק ולסום את האפשרות ללכת בעקבות הלב ולהקשיב לו כדי לגלות את דרכם המיוחדת להם. לאפשר להם לעשות טעויות ולצמוח מהן ולהפוך למדריכים של עצמם בקבלת החלטות שמתאימות להם. ככה יוכלו לדאוג לעצמם בכוחות עצמם. ככה הם בוראים לעצמם את המציאות של עצמם והם יותר פעילים בה מאשר מגיבים אליה.
לסיכום,
נקודת המפתח של הורות רוחנית היא הבנה שהרוח הגבוהה הפקידה בידינו אתגר חיים והילדים שבחרו להיוולד לנו הגיעו כדי להיות הם עצמם ולסייע לנו להיות מי שאנחנו באמת. כשזוכרים אפילו רק את העיקרון החשוב הזה, ניתן לחולל שינויים מרחיקי לכת בבית ובכלל, בחיים עצמם.
בדקי עד כמה את מאוזנת?
ועד כמה את שלמה שלווה ושמחה?
מלאי שאלון אבחון עצמי מדליק
וקבלי במתנה ניתוח של מצבך, מסרים מעצימים מהקלפים וגם תרגיל מוקלט לאיזון
