על מוזאון לאמנות תיאטרון הבובות בחולון שמענו כבר מזמן.
אז החלטנו שזהו זה. אורזים את המשפחה ונוסעים לארץ חולון.
רוצים לקבל השראה ולפתוח אופקים. לפגוש ולהכיר אמנות שהיא גם משחק וגם חוויה משותפת לילדים ומבוגרים.
2 מבוגרים שאיכשהו נוגעים באמנויות ו-2 ילדים שממש אוהבים משחק, יצירה, חוויות, אטרקציות ובכלל – כייף. רק תנו להם לצאת ולראות עולם. הגענו למרכז תיאטרון הבובות בחולון וגילינו פנינה אמיתית. המרכז הוא מתחם שכולו מוקדש לתיאטרון בובות. מלא בובות בכל מקום. במסדרונות, בתמונות, במשקופים. כל סוגי הבובות שאי פעם פגשנו בתיאטרון. כבר התחלנו להיכנס לאווירה.
נכנסנו לאחד ממבני המרכז שבו נמצא המוזאון לאמנות תיאטרון הבובות. כבר התחלנו להתלהב מכמות הבובות, שאת חלקן, אנחנו כמבוגרים זוכרים מהטלוויזיה כשהיינו ילדים – הצריף של תמרי עם החיות שלו. הנוסטלגיה עשתה את שלה וגם שמענו סיפור מצחיק על הצב של תמרי. הצב שנעלם לו הראש ורק אחרי שנים כשעשו לו "ניתוח" גילו את הראש מסתתר בתוך הבובה.
ממה התלהבנו?
גילינו היכל צבעוני וקסום שמאות בובות תיאטרון מתקופות שונות. מוצגות בו בתערוכות מפוארות, מחלל הכניסה שמוקדש לתערוכה המרכזית דרך עוד חללים שניתן לצפות בהם בתצוגות לפי נושאים.
מצאנו תצוגות של בובות מהעולם כולו. כמובן שגם הרבה בובות מישראל. בעוד שבאזור שנקרא 'בובה סובבת עולם' מצאנו בובות מרוסיה, מאנגליה, מטייוואן, מנפאל, מסין, מבורמה מאינדונזיה, מצ'כיה, מהודו, מצרפת, מתאילנד, מטיבט ומיפן. יש במוזיאון תערוכה קבועה באזור שקוראים לו 'היה היה פעם', שבו מוצגות בובות שכולן השתתפו בהצגות ישראליות. אנשי המוזיאון לאמנות תיאטרון הבובות בחלון הצליחו לשמר את בובותיהם של חלוצי תיאטרון הבובות בישראל. מאחור גילנו עוד חדר קטן של בובות צללית ובו אוסף שנתרם למוזאון ע"י יאיר וסילביה נשר, שהופיעו עם התיאטרון שלהם עשרות שנים באירופה.
הבובות בתצוגת המוזיאון לאמנות תיאטרון הבובות בחולון מספרות את סיפורה של הבובנאות בארץ ובעולם. המיגוון העצום של סוגי הבובות מרחיב את היריעה ונותן ביטוי למגוון רחב של שיטות הפעלה ושל תפיסות תיאטראליות ועיצוביות שהלכו והתפתחו והשתנו עם ובמהלך השנים.
הבובות מוצגות בתוך ויטרינות מוארות. הופתענו לגלות שהן אינן סתם עומדות שם, אלא מסודרות בסצנות ונראות כאילו עצרו תוך כדי תנועה. באמצע ההצגה ממש. אמנם לא ניתן לגעת בהן (ואולי זה מה שמגן עליהן ומאפשר להן להמשיך "לחיות"), אבל חוויית הצפייה לא נגמרת בזה. זו רק ההתחלה.
מכיוון שנרשמנו מראש לסיור תיאטרלי, קבלה את פנינו ענת הבובנאית. היא לקחה אותנו למסע במוזאון שכלל קטעי הצגות קצרות ומשעשעות, הסברים בגובה העיניים והפעלות שלנו, הילדים וגם המבוגרים, שחשפו בפנינו את הקסם הכל כך מיוחד והמורכבות המרתקת שבאמנות הפעלת הבובות.
ענת לא היתה שם לבד. מחוברת אליה הייתה הבובה ג'ינג'ה. מפלצתונית חביבה שליוותה את הבובנאית (ואותנו) לאורך כל הפעילות. שאלה שאלות, העירה הערות ומאד התקוממה כשהזכירו לה שגם היא רק בובה. היא טענה ובצדק "אני לא בובה. אני ג'ינג'ה". כן. היא בובה, אבל בובה מדליקה ומצחיקה. היא עזרה לענת להסביר ולהמחיש לנו מה זה בובת כפפה ואיך מפעילים אותה. את הפעילות בת שעה וחצי מחלקים לשני חלקים.
חלק ראשון בתוך המוזאון ובחלק השני עולים לכיתת הסדנא ושם יוצרים בובה. עוד בובנאיות חיכו לנו בסדנת היצירה, בעזרתן בנינו בובת פה מצלחת חד פעמית והראו לנו גם איך אפשר לבנות עוד סוגים של בובות מכלים חד-פעמיים. כך הרווחנו גם רעיונות לשימוש חוזר של חפצים שיש בכל בית. אז למרות שהכרנו את ענת וחבל היה לנו להיפרד ממנה, מצאנו שיש במרכז צוות שלם של בובנאיות שיודעות להפעיל בובות ואפילו ליצור בובות מכל מיני חומרים ובכל מיני סגנונות. מכל מיני חפצים וחומרים ובכל כך הרבה גדלים. הבובנאיות האלה כולן בוגרות בית הספר לאמנות תיאטרון הבובות בחולון שהוא חלק ממתחם תיאטרון הבובות בחולון.
אחרי הסיור והסדנא, בזמן שהילדים התרוצצו עם הבובות שבנו ברחבת הדשא של המרכז, ניצלנו את הזמן כדי לתחקר את אילן סביר, בובנאי ומנהל המרכז, על כל מרכיבי המרכז.
מהו המרכז לתיאטרון בובות?
המתחם היה פעם בית ספר נטוש ששופץ על ידי עיריית חולון והפך למרכז תיאטרון בובות. הוא כולל שלושה מבנים ובהם שני אולמות תיאטרון, מבנה ביה"ס לאמנות תיאטרון הבובות ואת המוזאון לאמנות תיאטרון הבובות. מרכזים כאלה, שפועלים לפי תפיסה הוליסטית כוללת של הצגת אמנות תיאטרון הבובות כתחום רחב כל 360 מעלותיו, יש מעטים בעולם. בחולון יש את המרכז היחידי במזרח התיכון.
אילו פעילויות מתקיימות במרכז? ומי הקהל שלכם?
הקהל שלנו? כולם/ן.
בבית ספר לאמנות תיאטרון הבובות אנחנו עוסקים בהכשרת מבוגרים בהיבטים השונים של תיאטרון הבובות. אנחנו מכשירים אמני/ות במה, אנשי/נשות טיפול, נשות/אנשי חינוך ומנחי/ות קרנבל בקהילה (הכוונה לבנייה וצעידה עם בובות ענק).
במוזיאון לאמנות תיאטרון הבובות אנחנו מקיימים פעילויות לקהל הרחב, פעילות לקבוצות מאורגנות בכל גיל ופעילויות עבור מערכת החינוך של חולון. חוץ מהתערוכות והתצוגות מתקיימת במוזאון, מאחורי הקלעים, גם עבודת מחקר יסודית על ההיסטוריה של תיאטרון הבובות בישראל החל מסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. את העבודה המאד ייחודית הזו ניתן למצוא באתר האינטרנט של המרכז.
אנחנו מקיימים שלושה מיני-פסטיבלים בחגים – "בובסוכה" בסוכות, "בובות וסביבונים" בחנוכה
ו"עיצוב ירוק" בפסח. בקיץ מתקיים אצלנו הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות – עשרה ימים שכוללים עשרות הצגות מישראל ומחו"ל ולצידן גם סדנאות, סרטים, תערוכות, מופעי חוצות וכיתות אמן. יש גם אירועים מיוחדים כמו ביום הבובנאות הבינלאומי, ביום האישה ועוד.
עבור ילדים שרוצים להתנסות בתיאטרון בובות אנחנו מקיימים את 'בובה של חוג'.
יש לנו גם חנות (וירטואלית) שדרכה אנחנו מוכרים ספרי תיאטרון בובות.
תיאטרון בובות זה לילדים, לא?
זו שאלה שחוזרת הרבה. אולי בגלל האסוציאציה שעולה כשחושבים על 'בובה'. בעברית המילה 'בובה' משמשת גם עבור בובת המשחק האישי, כזו שהייתה לנו בילדות וגם עבור בובת התיאטרון, שהיא כלי ביטוי אמנותי. בשפות אחרות יש מילים נפרדות.
הבובנאות היא צומת מורכבת של אמנויות. אפשר למצוא בתוכה את אמנויות הבמה (תיאטרון, מוסיקה תנועה וקול) וגם את האמנויות הפלסטיות (ציור, פיסול, עבודה עם חומרים). כשעושים תיאטרון בובות לילדים, מתאימים את החומרים לגיל היעד (שהרי לקבוצות גיל שונות יש צרכים שונים) וכך גם כשיוצרים עבור קהל מבוגרים.
ואחרי שכל זה נאמר, גם אם נקבל את ההנחה שזו אמנות שפונה לילדים בלבד, זה לא אומר שזו אמנות נחותה מאמנות למבוגרים. דווקא אמנות לקהל הצעיר צריכה להיעשות ביתר אחריות, במשנה זהירות ובסטנדרטים מקצועיים גבוהים. רק כך נגדל אותם להיות בני אדם טובים מאיתנו.
מה נשאר לנו להגיד? מסכימים איתך, אילן. אנחנו הופתענו לטובה וממליצים להגיע ולהכיר עולם קסום שרק מתחיל ולא ניגמר לעולם.
רוצים להכיר יותר את אמנות תיאטרון הבובות?
לחצו על הכפתור וכנסו לאתר