משפחה בהשראה כאן גדלים בכיף
כתבות קשורות
מי מאיתנו לא שמע, קרא, או אפילו למד על חינוך ילדים. רב הגישות מכוונות את הזרקור ל-מה הורים צריכים לעשות כדי להצמיח את הילדים? לאפשר להם התפתחות מיטבית. אבל – מה איתנו, ההורים? איך להתנהל כך שגם אנחנו נהנה מההורות ונחווה הורות קלה?
הורות קלה היא לא חסרת אחריות או אכפתיות. נהפוך הוא. היא עוסקת במרקם היחסים בין בני הבית באופן מערכתי שמאפשר לכולם לחוש בו חוויה של בטחון אישי וערך עצמי.
לאחר שנים של הדרכה והנחיה, בין היתר של קבוצות הורים, מצאנו 5 כללים שעובדים במשפחות בהן ההורים מעידים על הורות קלה. כללים שכל הורה יכול להטמיע במעשה ההורות שלו, כך שבמידה ותפעלו לפיהם, מובטחת לכם דרך קלה יותר עם הילדים.
5 הכללים להורות קלה, אותם נמנה עוד מעט נשענים על הנחת בסיס שלטעמנו, אמורה להיות מקובלת על כל ההורים כולם:
ההורים הם אלה שמחליטים על החוקים בבית והילדים הם אלה שנשמעים לחוקים הללו.
הורים שהנחת העבודה הזו אינה מקובלת עליהם מתבקשים לעצור פה ולהירשם לקורס מבוא בהורות.
אנחנו, ההורים, בחרנו איפה להתגורר, רכשנו או שכרנו את בית המגורים שלנו, עיצבנו אותו לטעמנו ואנחנו אלה שהחלטנו להביא ילדים לעולם, ולכן אנחנו אלא שמחליטים על חוקי הבית. זו זכותנו וחובתנו כאחת.
יתר על כן, עלינו לקבל החלטות מתוך ההבנה שכדי לגדל ילדים בריאים בנפשם, עלינו להציג בפניהם חזית אחידה. אין הכוונה שעלינו להסכים ביננו על כל דבר ועניין, אלא שכאשר בעניין מסויים אין ביננו הסכמות הדבר הנכון הוא ליישב עניינים שלא בפני הילדים וללבן אותו עד שייצא עשן לבן. רק אז להציג בפני הילדים עמדה אחת ברורה שנוכל לעמוד מאחוריה בעקביות.
אפשר גם להסכים על אי הסכמה והתנהלות שונה בין ההורים. זה אפשרי בהחלט שכל אחד מההורים יהיו לו חוקים משלו, כל עוד הם ברורים, קודם כל להורים וכמובן, מתוך כך לילדים, כך שיש בהירות והכול ידוע מראש ומתקבל על ידי כולם.
לדוגמא – השכבות. הילדים יכולים להכיל את הרעיון שאבא משכיב אותם באופן ובשעה מסויימת ואמא עושה את זה אחרת. כמו שהם יודעים שאצל סבא וסבתא עניינים מתנהלים אחרת.
למשל, כשאבא משכיב הולכים לישון בשעה מסוימת וכשאימא משכיבה בשעה אחרת ואפילו כשסבתא משכיבה בשעה אחרת. כאמור, כל עוד ההסדר ברור לכולם.
הכלל הראשון להורות קלה: החוקים בבית ברורים וחדים כתער
חוקים ברורים גורמים לנו, כבני אדם, בכל גיל, להרגיש שהמסגרת שומרת עלינו. ההתנהלות בתוך המסגרת תמיד תהיה יותר נינוחה ומשוחררת. החוקים הברורים מקנים בטחון. ככל שהם ברורים יותר הילדים מרגישים בטוחים וחופשיים יותר, ובאופן פרדוקסלי, את ההרות שלנו להורות קלה יותר.
אריק אריקסון, הוגה תיאוריית השלבים בפסיכולוגיה ההתפתחותית, מסביר שילדים שגדלו בבתים עם חוקים ברורים ואפילו נוקשים גדלו להיות יותר בריאים נפשית מילדים אחרים שגדלו בבית "דמוקרטי" ו"פתוח".
דמיינו סירה באוקיינוס – קשה יותר לחוש בטוחים ונינוחים ביחס לנמל היעד מאשר בסירה שמשייטת בנהר שגדותיו נראות לעין וכיוון הזרימה שלו ידוע.
החוקים עצמם אינם טובים או לא טובים, נכונים או מוטעים, צודקים יותר מאחרים או פחות. בכל משפחה ההורים קובעים את החוקים שלבה בהתאם למציאות חייהם המיוחדת.
הכלל השני להורות קלה: תוצאות ההתנהגות ברורות וחדות כמו תער
כולנו, כבני אדם חווים יותר בטחון וחופש כשתוצאות ההתנהגות שלנו ברורות. כשאנחנו מבינים את ההשלכות של המעשים שלנו אנחנו יכולים להפעיל מידה גדולה יותר של שיקול דעת.
הידיעה כיצד לנהוג בבית (במשפחה) נחוצה לילדים והם זקוקים למידע מהימן בקשר למה שקורה כשנשמעים לחוקים ומה קורה כשלא נשמעים להם. היא גם משפיעה על ההורות שלנו והופכת אותה להורות קלה.
אפשר לדבר על הכלל הזה במונחים של שכר ועונש, אך מעבר למונחים מונחת בהירות ביחס לתוצאות ההתנהגות והגדרה של מה נהוג ומה לא נהוג אצלנו במשפחה. פה חשוב לציין שני דברים בקשר לקיום הכלל הזה:
אפקט פיגמליון – ראשית אל לנו כהורים לחבר בין מעשי הילד לאישיותו, לנקוט במשפטים מתייגים כמו: "אתה ילד רע" (כי ציירת על שולחן הסלון) או "אתה ילד שובב" כי שברת את זכוכיות החלון כששחקת בכדור) ועוד כהנה וכהנה הכללות והגדרות, בעזרתן הילד גדל להיות אדם "שובב" או לא אחראי וכד'. זה מה שהוא 'גדל עליו' כשנטענו במוחו תוכנה זו עוד כשהיה ילד.
שפה יוצרת מציאות – גם את המעשה אל לנו לשפוט כטוב או רע. פה מדובר בחידוש של הפסיכולוגיה המודרנית, לפיה תפקיד ההורה הוא להיות ברור לגבי ה'מותר' וה'אסור' אצלנו בבית ובמשפחה. לשם כך חשוב לשים לב לשפה שלנו ולנקוט בשפה חיובית. לנקוט בדרך החיוב כשמסבירים את ההחלטות שלנו, כהורים ובמקום לומר "אין גלדיה", יש לומר "גלידה תוכל לקבל מחר" ובמקום לומר "אבא איננו", יש לומר "אבא יחזור בעוד כך וכך זמן". את החוקים שקבענו רצוי להגדיר ב'איך כן' ולא ב'מה לא', כמו "אצלנו מדברים בכבוד לאנשים " או "בבית שלנו שקטים בין 2-4 אחה"צ", או "אנחנו אוכלים סביב שולחן האוכל" וכד'. באותה הנשימה עדיף להימנע מ: "לשחק בכדור בבית זה לא בסדר", כי ייתכן ויש בתים בהם זה בסדר גמור לשחק בכדור בתוך הבית, כמו שיש בתים בהם מעשנים ובאחרים לא.
הכלל השלישי להורות קלה: ביצוע ללא פשרות
הכלל הזה מאתגר את רובנו, ויחד עם זאת שזה לא פשוט, עלינו לעמוד במילה שלנו ויהי מה, כמו שנהוג לומר – בצעו רק סעיף זה וחייכם ישתנו. זהו הכלל המכריע ביותר בחינוך ילדים, שמאפשר גם הורות קלה, בשל מספר סיבות:
- כשאנחנו מאיימים ש… ולא מקיימים, הילדים לומדים להפעיל סחטנות רגשית ולעשות לנו ח'נדלאך. הם לומדים לחיות במניפולציות, שהופכות להרגל לחיים.
- ילדים לומדים לא לסמוך עלינו ואנחנו לא באמת רציניים, שהמילה שלנו לא שווה, לא אמינה ובמילים בוטות – חנטרישים, כאלה שסתם אומרים ולא באמת מתכוונים.
- הדבר הגרוע ביותר הוא העובדה שהתנהגות כזו נובעת בדרך כלל כשהלב שלנו נשבר וקשה לנו להיות קשים מדי עם הילד
מבלי שנתן על כך את הדעת, התנהגות כזו מהווה עבור הילדים מודל לחיקוי. אנחנו מלמדים אותם, מבלי שנרגיש, איך לנהוג לכשיגדלו – הם יגדלו להיות מבוגרים שלא מתייחסים למלה שלהם, מפזרים הבטחות ללא כיסוי, ולא מבינים למה אנשים סבורים שהם לא אמינים ולמה שלהם אין ערך כלל. בהקשר זה, נאמר, בסרט על מנהיגות: You get what they see.
הכלל הרביעי להורות קלה: מינימום מעורבות רגשית
מדובר בכלל נוסף שמסייע להפוך את ההורות שלנו להורות קלה, שרבים סבורים שהוא בלתי אפשרי. שאנחנו לא רובוטים, וילד צריך לדעת כשכועסים עליו. וכעס הוא לא העניין פה. על הילד, כמו גם עלינו, לבצע את החוקים והכללים מעצם נחיצותם ולא כדי להימנע מכך שמישהו יכעס ויתרגז. החוקים מלכתחילה נועדו להקל על חיינו, ואנחנו אמונים לשמור עליהם כדי שהם יסדירו את ההתנהגות המקובלת במשפחה. האם נעלה על דעתנו שגובה הקנס על עבירת מהירות שביצענו יהיה נגזרת של אחוז הכעס של השוטר שעצר אותנו בכביש או קשור למצב הרוח או מידת הכעס של השופט?
ככל שהתגובה שלנו למעשים כאלה ואחרים תהיה נייטראלית רגועה ועניינית יותר, הלמידה של הילד תהיה משמעותית ובעלת אפקט עמוק יותר.
לעיתים קרובות, כאשר ילד שנענש תוך התפרצות כעס של הורה או נשאל מה הוא עשה שעליו קבל את העונש, בדרך כלל, אין לו מושג. הוא מושך בכתפיים ואומר: "אני לא יודע, המורה כנראה השתגעה" או "אבא חזר היום עצבני מהעבודה". הילד מתקשה לקשר בין התוצאה (העונש) למעשה שעשה. אין פה אפשרות ללמידה והפקת לקחים אמיתית. לעומת זאת, תגובה שמגיעה בנינוחות עם הסבר שקט וענייני מתאפשרת למידה "עשיתי וקבלתי תגובה בהתאם".
ומעשה שהיה כך היה: לפני המון שנים, כשהייתי אבא צעיר, ליאור, בני, היה בן שנה וקצת. כשהייתי רוחץ אותו באמבטיית סטנד (עדיין יש כאלה?), הוא נהג לשתות את מי האמבט בעזרת אחת מכוסיות הפלסטיק ששחו איתו באמבטיה. הוא ידע תמיד ללחוץ לי על הכפתורים שהוציאו אותי מדעתי, ואני, בתגובה, הייתי מכה אותו (קלות) על היד, מפיל את הכוסית וצועק בכעס "לא! אסור! אל תשתה". זה לא הפריע לליאור להמשיך, כמובן. עבורו זה היה כייף ללחוץ על כפתור כזה קטן ולראות איך אבא כזה גדול מתפוצץ מכעס ועצבים. כ- 20 שנים מאוחר יותר, כשיהונתן היה בן שנה וחצי והאפיזודה הזו הופיע שוב, כבר הייתי מודע יותר וניסיתי את להגיב אחרת, כך שהייתי אומר ברוגע: "יהונתן אני לא מסכים שתשתה מהמים של האמבטיה, אם תמשיך לשתות מהם אני אקח לך את הכוסית". אחרי שני ניסיונות בודקי גבולות, כשהוא גילה שאני נחוש ובאמת לוקח לו את הכוסית למרות המחאות הקולניות שלו, הוא הפסיק עם זה לחלוטין!
הכלל החמישי להורות קלה: לעשות הכל בכבוד, אהבה וחמלה
הילדים הם אנשים קטנים בגודל וגדולים בנשמה, עלינו לנהוג בהם בכבוד. תסכימו איתי שקבלנו את הילדים על מנת לאפשר להם חיים מאושרים, ואת החוקים בבית אנחנו קובעים כדי שהחיים יהיו קלים ופשוטים יותר בבית ולא על מנת להקשות על אף אחד או על מנת להקל על עצמנו למרות שאנחנו מדברים פה על הורות קלה.
נטאלי סאקס אריקסון, מצאה במחקרה, שהורים שמתייחסים לילדיהם בחיבה, כבוד והערצה יגדלו ילדים מאושרים ומצליחים יותר. לטענתה, הורה שמקנטר, מבייש או מאיים על ילדיו, דומה הדבר להתעללות פיזית.
לסיכום,
הדבר החשוב ביותר לנו, ההורים, המבקשים שההורות שלנו תהיה הורות קלה, לזכור שאנחנו הורים נפלאים, אוהבים ודואגים למרות שלפעמים אנחנו טועים או מפשלים. כולנו בשר ודם ולטעות זה אנושי. עלינו להשליך מעצמנו את רגשות האשמה ולסלוח לעצמנו, לכבד את עצמנו ואת המאמצים שלנו, להודות בטעות ולהמשיך.
הורים מנהלים את הבית
רוצים לשמוע על אימון מנהלים ממוקד, להתבוננות פנימית והתפתחות אישית שמתמקד בפסיכולוגיה חיובית, הרואה באדם את החוזקות, היתרונות והעוצמות שבו, וממנפם לעשייה חיובית, כמו גם שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות?
בס"ד
חכמה רבה ועצות מעשיות, בטוחה שאם איישם אותם באמת יהיו חיים טובים מאוד! ב ה צ ל ח ה !
תודה אבא !