יום שני, 30 בינואר 2023
תמונת נושא למאמר על ציורי חיים במפגש משפחתי
להפעיל את בני המשפחה בציורי חיים במפגש משפחתי

ציורי חיים במפגש משפחתי

מה עניין ציורי חיים במפגש משפחתי?
פעם, בשנת 2020, היתה היסטוריה.
היה עולם אחר.  
היה עולם ממהר, אץ לדרכו, לחוץ ומתוח, עמוס בדרישות ותביעות. מפגש משפחתי היה יכול להיות מאד קרוב ורגשי והיה יכול להתקיים עם עיניים במסכים, תלוי במשפחה ובמידת החוסן שלה מול ההשתלטות הטכנולוגית, הנוחה והמשחררת מצד אחד, והמשעבדת מהצד השני.

ואז הופיע עידן הקורונה. העולם השתנה.

הקצב השתנה. סדרי העדיפויות השתנו.

גילינו שאפשר גם אחרת. הקרבה הפכה לנושא בעל ערך ומשמעות בצד תרבות הזום, הסגרים המסכים והמסכות. המשפחה המצומצמת התקרבה, לעיתים מדי, והמשפחה המורחבת התרחקה, מדי.

מפגש משפחתי תחת הגבלות וקפסולות לימד אותנו למצות כל רגע ורגע של מגע פיזי. והנה נמצא מקומם של ציורי חיים במפגש משפחתי. בעולם החדש שהולך ונוצר עכשיו, אחרי הקורונה, אני רואה, לצד כוסות, קפה ותה, כיבוד ועוד, גם עפרונות צבעוניים ודפים כאביזרים שנמצאים על השולחן, במפגשים בין אנשים, באופן טבעי. אני רואה מפגשי משפחות  שמתחילים בציור קצר של "ציורי חיים", כשכל אחד מצייר עם עצמו, לעצמו.

יושבים יחד ומציירים כ – 10 דקות. כל אחד את הציור שלו, עם המחשבות שלו והרצונות שלו עם המיקוד שלו כאשר הלב שלו מספר את הסיפור שלו. מניחים את רצון הלב ופתיחות הלב על הנייר בציור צבעוני ולא מתוכנן ונכנסים לפגישה עם לב נקי וחדש עם רצון לפגוש את כולם באהבה.

איך הציור הקצר משפיע עלינו לטובה ומוביל אותנו לעבר מפגשים שונים ועמוקים יותר ממה שאנו מכירים עד עכשיו?

למרות שיש מי שנרתע מציור בכלל ומציור אינטימי פומבי בכלל, ועוד בחיק המשפחה הקרובה, ולמרות שיש מי שיגיד שמדובר בבזבוז זמן יקר, שווה לתת מקום ולהקדיש זמן לציורי חיים במפגש משפחתי.

למה? כי זמן הציור הוא זמן להרגיש ולהסתכל על עצמנו מבפנים ולדמיין את הפגישה שלנו – איך היינו רוצים שהיא תהיה וגם לראות את כולם בשקט שלהם כשהם מציירים. התהליך הזה מרפה את המתחים והלחצים ומוביל אותנו להרגיש מהלב ולפתוח אותו לקרובים שלנו באור חיובי ונעים ובאהבה גדולה. הציפיה למפגש אחר, עם משמעות אחרצ, מאותו מפגש אליו הורגלנו, אנחנו מביאים ואפילו "משליכים" לתוכו מטענים מהעבר עם סיפורים שיש לנו בראש ועם מצבי רוח שאנו נמצאים שם כהמשך ליום שלנו שעברנו אותו היום.

ומה עם מי שלא 'בא לו'? לא חייבים. הרעיון הוא לתת להם לעשות כרצונם, כלומר לא לצייר וכשהרוב מציירים, הם גם מקבלים את זמן השקט שלהם עם עצמם, אפילו שהם לא מציירים, מתוך אווירת השקט שנוצר תוך כדי הציור של הקבוצה.

האווירה משתנה כשהציור הופך להרגל. בדומה לדיבור שאנחנו כל כך רגילים אליו, הציור הופך לשפה שנייה שנהוגה באורח יומיומי, תוספת שאי אפשר בלעדיה במפגשים משפחתיים. הוא יכול לתת מקום לגיטימי לכולם בכל מיני דרכים בהן כל אחד עשוי להביע את קולו, ולא רק דרך מילים או הצגת דעה, ידע או משהו "חשוב" להגיד. פשוט להיות נוכח דרך הציור.

מה אפשר ומה כדאי לעשות עם ציורי חיים במפגש משפחתי?

הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם למצוא את האפשרות המתאימה והמועדפת עליכם:

ציור אישי אינטימי – כל אחד מצייר לעצמו בלי לשתף אחרים. המטרה – להתחבר לשקט הפנימי דרך הנחת קוים וצבעים על הנייר.

מעגל שיתוף ציורים וחוויות – מחליטים מראש אם לשתף את הציורים במרחב הכללי או שלא. במידה וכן, רצוי לקבוע כללי שיתוף שמכבדים את המשתתפים, ולהימנע מניתוח "פסיכולוגי". להישאר בשיתוף ללא תגובה שעלולה לפגוע במקומות רגשיים רגישים. כדאי גם לקבל הסכמות מראש, לגבי הדרך לעבד מצבים בהם עולה כאב או כעס – להסכים שהאנשים המעורבים בו יושבים לצייר כל אחד לעצמו ואז מוזמנים לשוב ולדבר. שימו לב שבזמן הציור נוצרת התרחקות מהכעס והסתכלות אחרת על מה שהיה, לכן גם המפגש נעשה פחות טעון לאחר הציור.

ציור משותף – יצירה ביחד היא הרחבת הלב המשותף שלנו כשכולם מציירים על דף גדול ביחד, בצבעים ובצורות שנוצרות ביחד כמשפחה. מחליטים על נושא מסויים שאנחנו נמצאים איתו כשכולנו מציירים, כמו – סבלנות, ציפייה, פתיחות, קבלה ואז רואים איך הפגישה מתנהלת לה כהמשך לציורים. לכן כדאי לבחור נושא רלוונטי שעל הפרק. גם פה כדאי להגיע להסכמות מראש מה מותר ומה לא. לדוגמא – האם יש תחום מסומן לכל אחד? או תחום שמוסכם שהוא של מישהו, אר שכל המרחב הוא של כולם? האם זה אומר שמותר לצייר על משהו שמישהו צייר? ואם כן – באילו תנאים? חשוב גם להחליט אם רוצים לדבר על מה שקרה? במידה וכן – כדאי לקבוע כללים גם לשיחה כי ציורי חיים במפגש משפחתי הם המקום של המפגש עם הלב והלב לא תמיד רוצה להיות חשוף, גם במקום בו אוהבים אותו.

מעגל ציור מונחה – מחליטים מראש על מנחה הפגישה שמוביל את המפגש והוא מפגיש בין הרצונות של כולם והוא עוזר להחליט על נושא הציור בתחילת המפגש, ומרכז את הכללים ביחס לשיתוף, לסיום המפגש, להצגת או שמירת הציורים וביחס לאופי השיח שמתקיים בהקשר להם.

דוגמא – איך משתלבים ציורי חיים במפגש משפחתי?

בני במשפחה מתחילים להגיע לאט לאט, חיבוקים ונשיקות (טוב… נגמר עידן הקורונה).

מכינים קפה ומנשנשים קצת מהכיבוד מחכים שכולם יגיעו ואז מחליטים ביחד שמתחילים לצייר.

כל אחד תופס פינה וגם חלק יושבים ביחד ומציירים, מכוונים שעון מעורר ל-10 דקות ומתחילים לסיים כשהמוסיקה של השעון מתחילה לנגן.

אוספים את העפרונות ומשאירים את המרחב לציורים עצמם.

אפשר לשתף את הציורים ולהראות אחד לשנייה, אפשר להניח את הציורים ביחד לצפייה משותפת וגם להגיד כמה מילים על הציור או עלינו באותו הזמן ואפשר שלא להתייחס כלל לציורים.

אז ניגשים למפגש איך שאנחנו רגילים, לאכול לפטפט וליהנות ביחד.

המפגש הופך למפגש נעים, שקט ועמוק, או מצחיק אם יש את המצחיק של המשפחה, הכול הופך זורם וממש נעים, אפילו המאכלים מרגישים יותר טעימים והאהבה זורמת בגדול.

איזה כיף….

את זה כן כדאי לנסות בבית.

ומעבר לציורי חיים במפגש משפחתי, כל המפגשים שלנו יכולים להפוך להרבה יותר נעימים וזורמים, גם בעבודה, כמו ישיבות צוות שפותחים ב"ציורי חיים" או מפגשים של לחכות בתור או בחדר המתנה של רופא, שבעצם אנחנו נמצאים שם בחברת אנשים לא מוכרים לנו, שעצם הציפייה לחכות לתורנו שיגיע מתישה ולא כל כך נעימה, ציורי חיים הופכים את המשעמם ואת בזבוז הזמן לזמן איכות יותר נעים ומזמין שצובע בצבעי הלב שלנו גם את זמן ההמתנה וגם את איכות הפגישה שהמתנו לה.

רוצים לתרגל ציורי חיים?

לחצו פה לתרגול יומיומי מהנה עם רגילים מיוחדים והנחייה נעימה ומזמינה, בלי לדעת לצייר כלל.

אודות סוזט רזון

אני אמנית כל חיי, אחרי הילדים והנכדים, ציור ויצירה הם מרכז חיי והדבר שאני הכי אוהבת לעשות. תוך כדי יצירה פיתחתי את שיטת "ציורי חיים" ככלי להכיר את עצמך יותר ולחיות יותר בשלווה ונעימות, להוציא את השקט שבך אל היומיום שלך, ליהנות מכל יום ולתת לו את הסיבה המיוחדת שלו, כך שיום ועוד יום הופכים לחיים שלמים שמתאימים לרצונות ולאהבות שלך דרך ציור קצר כל יום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?