יום ראשון, 29 בינואר 2023

יפוי כח רפואי ויפוי כח לפי חוק החולה הנוטה למות

אדם כשיר יכול למנות מיופה כח, שיסכים בשמו לבדיקות ולטיפולים רפואיים, אם יהיה בעתיד בלתי-כשיר, וזאת במסגרת יפוי כח מתמשך (כללי או ספציפי); אדם כשיר יכול גם לחתום על "הנחיות מקדימות" – או למנות מיופה כח – שיחולו אם יוגדר בעתיד כ"חולה נוטה למות". בסקירה זאת אתייחס ליפוי כח רפואי לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולהנחיות ויפוי כח לפי חוק החולה הנוטה למות.

יפוי כח מתמשך

הסקירה הקודמת עסקה ב"יפוי כח מתמשך" – בעיני רבים, ההסדר המשמעותי החשוב ביותר במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן: "החוק").

כפי שניתן למנות אפוטרופוס לענינים "מסוימים", "רפואיים", "אישיים" ו"רכושיים" (כולם או חלקם), כך גם יפוי כח מתמשך יכול – אך אין הכרח – שיחול בענינים "רכושיים", ובענינים "אישיים – לרבות ענינים הנוגעים לרווחתו האישית של אדם, לצרכיו היום-יומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, או לעניניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים, ולמעט ענין הנוגע לרכושו". בהתאם להגדרה זאת, ענינים אישיים כוללים גם ענינים "רפואיים"; אך בפועל תיתכן הבחנה בין ענינים "אישיים לא-רפואיים", לבין ענינים "אישיים-רפואיים", וכפי שיפורט בהמשך.

"חוק זכויות החולה"

לפי חוק זכויות החולה: "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו". חוק זכויות החולה מסדיר נושאים חשובים, כגון הזכות לטיפול רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי, רשומות ומידע רפואיים.

בעבר נקבע בחוק זכויות החולה: "מטופל רשאי למנות בא כח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי; ביפוי הכח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול רפואי". במסגרת תיקון 18 בוצע "תיקון עקיף" בחוק זכויות החולה – וכיום חלות על יפוי כח לפי חוק זכויות החולה, ועל אופן עריכתו, הוראות החוק שענינן "יפוי כח מתמשך", בשינויים מסוימים.

יפוי כח מתמשך בענינים בריאותיים בלבד – "יפוי כח רפואי"

אם יפוי כח מתמשך כולל ענינים רפואיים לצד ענינים נוספים – מדובר למעשה ביפוי כח מתמשך "רגיל". אך "יפוי כח מתמשך המסמיך את מיופה הכוח לפעול בשמו של הממנה רק בענינים הנוגעים לבריאותו" (כלשון החוק) – נקרא "יפוי כח רפואי".

יצוין כי עפ"י החוק, "יפוי כח רפואי מסמיך את מיופה הכח גם בענינים הנוגעים לבדיקה או לטיפול פסיכיאטרי בקהילה וכן לקבלת מידע בנוגע לבדיקה, טיפול או אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי לפי חוק טיפול בחולי נפש… והכל אלא אם כן קבע הממנה אחרת".

בפני מי נערך "יפוי כח רפואי"

בעוד שיפוי כח מתמשך "רגיל" (כלומר, שאינו "מסמיך את מיופה הכוח לפעול בשמו של הממנה רק בענינים הנוגעים לבריאותו") נערך ונחתם בפני "עורך דין שעבר הכשרה לענין עריכת יפוי כח מתמשך" – יפוי כח רפואי יכול שייחתם בפני עורך דין או "בעל מקצוע" (רופא מורשה, עובד סוציאלי, פסיכולוג, אח או אחות מוסמכים), אשר "יאשר כי התרשם שהממנה הבין את המשמעות של מתן יפוי כח ואת האפשרות לכלול בו הנחיות מקדימות והתרשם כי יפוי הכח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון".

"חוק החולה הנוטה למות"

חוק החולה הנוטה למות מסדיר נושא רגיש וכואב: "רופא אחראי מוסמך לקבוע כי מטופל הוא חולה הנוטה למות, אם נוכח כי המטופל סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא, ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים" (חולה הנוטה למות מוגדר כ"חולה בשלב סופי" אם "כשלו כמה מערכות חיוניות בגופו, ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שבועיים"). מדובר איפוא בהגדרה רפואית.

לא אדון בפירוט בחוק החולה הנוטה למות, אלא אציין בקצרה, כי נקודת המוצא הינה, כי כל אדם ירצה להוסיף לחיות, ויהיה מעונין בטיפול רפואי, בכל מצב שהוא – אלא אם מתקיימים החריגים הקבועים בחוק החולה הנוטה למות, וכלשונו: "אין מוציאים חולה הנוטה למות מחזקת רצונו להוסיף לחיות ואין נמנעים, לפי הוראות חוק זה, מטיפול רפואי בו…"

שלילת החזקה, כי אדם ירצה להוסיף לחיות (ויהיה מעונין בטיפול רפואי), תעשה עקרונית כך: אם חולה נוטה למות הינו "בעל כשרות" (ובין היתר "הוא מסוגל להביע את רצונו"), החזקה תישלל "על פי הבעת רצונו המפורשת" באותה עת. אם חולה נוטה למות אינו בעל כשרות (אך מלאו לו 17 שנים), שלילת החזקה תעשה לפי הנחיות רפואיות מקדימות, ככל שנתן בעת שהיה כשיר – או לפי החלטת מיופה כוחו, אם מינה כזה בעת שהיה כשיר (חוק החולה הנוטה למות מוסיף ומתייחס לשלילת החזקה בנסיבות נוספות – אך לא אפרט).

"הנחיות" או מינוי מיופה כח – לפי חוק החולה הנוטה למות

כפי שעולה מן האמור לעיל, שלילת החזקה, כי אדם ירצה להוסיף לחיות, ויהיה מעונין בטיפול רפואי, יכולה להעשות לפי הנחיות רפואיות מקדימות, ככל שנתן חולה נוטה למות בעת שהיה כשיר – או לפי החלטת מיופה כוחו, אם מינה כזה בעת שהיה כשיר.

הנחיות רפואיות מקדימות ניתנות מראש ע"י אדם בעודו כשיר, ומפורט בהן רצונו בעתיד, אם ייקבע לגביו כי הוא חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, וכלשון חוק החולה הנוטה למות: "אדם בעל כשרות רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי בו אם ייקבע לגביו כי הוא חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, הכל לפי הוראות חוק זה". בהנחיות ניתן להתייחס (ברמת פירוט גבוהה) לטיפולים רפואיים, אשר נותן ההנחיות מבקש להימנע מהם – או שלא להימנע מהם; כמו כן, ההנחיות "יכול שיכללו הגדרה של נותן ההנחיות לסבל משמעותי".

יובהר, כי לפי חוק החולה הנוטה למות, "אי-מתן הנחיות רפואיות מקדימות אין בו כשלעצמו כדי להעיד על רצונו של החולה הנוטה למות באשר לטיפול הרפואי בו, או להימנעות מהטיפול הרפואי בו".

בנוסף, רשאי אדם בעל כשירות למנות מיופה כח לפי חוק החולה הנוטה למות. בהקשר זה נקבע בחוק החולה הנוטה למות, בין היתר: "אדם בעל כשרות רשאי למנות מיופה כח… ורשאי הוא למנות ביפוי הכח מחליף למיופה הכח… מיופה הכח יהיה מוסמך להחליט במקומו על הטיפול הרפואי שיינתן או שלא יינתן לו אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות… ביפוי הכח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מוסמך מיופה הכח לקבל החלטות כאמור…"

יודגש כי חוק החולה נוטה למות אוסר על כל "המתת חסד" – "אקטיבית" או "פסיבית"!

"חולה נוטה למות" אינו בהכרח "בלתי כשיר" – ולהיפך!

כפי שעולה בבירור אף מלשונו של חוק החולה הנוטה למות, ההגדרה של "חולה נוטה למות" הינה רפואית, וקשורה ל"תוחלת חייו הצפויה" (והמוגבלת) של מטופל, "אף אם יינתן לו טיפול רפואי" – אך "חולה נוטה למות" יכול שיהיה כשיר ו"צלול" (מבחינה קוגניטיבית).

וגם ההיפך הוא הנכון: אדם יכול להיות "בלתי כשיר", באופן ובמידה שאם חתם (בעודו כשיר) על יפוי כח מתמשך, יתקיימו התנאים לכניסת יפוי הכח המתמשך לתוקף – אך זאת מבלי שיהיה בהכרח "חולה נוטה למות". אדרבא, ישנם, למרבה הצער, אנשים אשר מסיבות שונות (כגון דמנציה) אינם כשירים, במשך שנים רבות – מבלי שיוגדרו כ"חולים נוטים למות" (למרות שהם עלולים לסבול ממחלות קשות).

יפוי כח מתמשך (לרבות יפוי כח רפואי) אינו יפוי כח לפי חוק החולה הנוטה למות!

יפוי כח מתמשך "רגיל" (הכולל ענינים רפואיים לצד ענינים אחרים), או יפוי כח "רפואי" (יפוי כח מתמשך שניתן רק בענינים רפואיים) – הינם כאמור יפויי כח לפי חוק זכויות החולה – והם מאפשרים למיופה הכח להסכים בשם הממנה לקבל טיפול רפואי, וכדומה – אך הם שונים מיפוי כח שניתן לפי חוק החולה הנוטה למות!

על אדם כשיר, אשר מעונין להסמיך מיופה כח לפי חוק זכויות החולה, לחתום על יפוי כח מתמשך ("רגיל" או "רפואי"); ואם הוא מעונין להסמיך מיופה כח לפי חוק החולה הנוטה למות – עליו לחתום על יפוי כח ספציפי, בהתאם להוראות חוק החולה הנוטה למות (או לחתום על "הנחיות מקדימות" לפי חוק החולה הנוטה למות).

המעונינים להרחיב בנושאים שלעיל, מוזמנים לעיין בסקירה שענינה יפוי כח רפואי, בסקירה שענינה חוק החולה הנוטה למות, ובסקירת פס"ד מעניין זאת – וכן במידע שפורסם באתר משרד הבריאות.

הבהרה: אין בסקירה לעיל משום חוות-דעת או יעוץ משפטי כלשהם.

אודות עו"ד דגן רותם

דגן רותם, עורך-דין (משנת 1998) ונוטריון, מתמחה בדיני ירושה וצוואות, יפוי כח מתמשך ואפוטרופסות, טאבו (ובתחומי משפט אזרחי-מסחרי רבים נוספים - כולל יעוץ ויצוג). בעל תואר שני (מוסמך) בביולוגיה מולקולרית, ותואר ראשון במשפטים (כולם מאוניברסיטת תל אביב).

בדקו גם

צילום בסלולארי

סיור צילום בסלולארי בעין כרם

הטלפון הנייד הפך למכשיר רב תכליתי והמצלמה עובדת שעות נוספות. יצאנו לסיור שטח ללמוד צילום בסלולארי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?