יום חמישי, 18 באפריל 2024

"אמא, משעמם לי"

אמא, משעמם לי

מכירים את המשפט הזה "אמא משעמם לי"? אני בטוחה שכל הורה שמע אותו יותר מפעם אחת. הוא כל כך נפוץ אפילו אצל ילדים צעירים שיובל המבולבל אפילו כתב על זה שיר.

הילדים של היום מאוד עסוקים. יש להם לימודים וחוגים. אבל יש גם גם המון טכנולוגיה שמצד אחד מקצרת תהליכים ומן הצד השני שואבת הרבה מאוד זמן. כשאני הייתי ילדה היינו "יורדים למטה". מי שהיה למטה היה משחק. במה? במה שהקבוצה החליטה עכשיו. לא היתה חשיבות לגיל, לא היתה חשיבות לכיתה רק לכאן ועכשיו. אם היה כדור, היינו משחקים מחניים, ואם לא אז תופסת.

והיום? היום יש פייסבוק, וואטסאפ, יש משחקי מחשב. כבר לא "יורדים למטה".

לרוב אנו המבוגרים מצקצקים בלשון ואומרים: "נו, הדור של היום, כל הזמן מול המחשב"

אני מציעה לא לצקצק אלא לחשוב איך אנחנו יכולים להשפיע על הנושא.

ראשית, עדיין אין מספיק ידע מחקרי על השפעות המחשב והטכנולוגיה על המוח של הילדים. כאשר אין לנו ידע אנחנו לא יכולים לדעת אם זה טוב להם או רע להם.

אני בטוחה רק בדבר אחד, זה לא יכול להיות רק רע. בטוח יש בזה גם משהו טוב. כך או כך, הרבה (מדי) ילדים עומדים חסרי אונים ומשועממים כשהמסכים, מסיבה כזו או אחרת, מכובים. הם שכחו איך לעניין את עצמם והתרגלו להצפת הגירויים שהם מקבלים לווריד באמצעות האינטרנט.

איך מפיגים את השיעמום של הילדים?

לפני שניגש לעניין בואו נבין מה זה שיעמום.

אז שיעמום הוא רגש. רגיש שלילי. שיעמום הוא רגש שנמצא אצל מרבית היונקים ונובע מחוסר עניין בגירויים פיזיים או רגשיים.

השיעמום פחות מושפע מגירויים חיצוניים אלא ויותר מושפע מהרגשה פנימית. כאשר אדם עושה פעילות שהיא מתחת ליכולותיו, או בפעילות שהיא חד גונית יכול להיווצר שיעמום.

השיעמום חשוב מאוד על מנת לגרום לנו (ולכל היונקים) לחפש עניין בסביבה. שיעמום מפתח את היצירתיות, את הצורך לחקור וללמוד דברים מהסביבה הקרובה לנו.

עכשיו כשאנחנו יודעים מהו שיעמום, אנחנו מבינים שהשיעמום הוא חלק חשוב מאוד מחיינו ומחיי ילדינו.

אז שלב ראשון בטיפול בשיעמום הוא לדעת – האם באמת הילד משועמם?

כאשר ילד אומר "משעמם לי", האם באמת משעמם לו?

יכול להיות שכן. ייתכןשהמשחק אכן לא מעניין אותו.

יכול להיות שהמשחק מתחת לרמתו, לא מאתגר אותו, ולכן בהחלט משעמם אותו. אבל גם יכול להיות שהמצב שונה מהותית. יכול להיות שהילד לא משועמם בכלל. הרבה ילדים רוצים את יחס ההורים. ילדים הם תלמידים טובים מאוד ורבים מהם לומדים כבר בגיל צעיר מאוד שכאשר הם אומרים "משעמם לי" זה מפעיל אותנו, ההורים.

אז נסו לבדוק, מה אתם עושים כאשר הילד אומר: "משעמם לי"? האם אתם מתפנים אליו? מחפשים בשבילו משהו לעשות?

עצם הנגישות הזו אל הילד, ב – 5 או 10 דקות של חיפוש משותף מה לעשות, זה בדיוק מה שהילד רצה, גם אם לא במודע. הוא רצה אתכם. הוא רצה את תשומת הלב שלכם.

ולכן, ראשית חשוב שכהורים לא ניבהל כאשר ילד אומר: "משעמם לי".

מותר ואפילו כדאי שילדים ישתעממו. אנחנו לא חייבים בדיוק באותו הרגע לקפוץ ולעמוד לרשותו. אנחנו לא חייבים למצוא את הפתרון לשיעמום שלו. השיעמום יפתח את הסקרנות ואת היצירתיות שלו וילמד אותו למלא את שעות הפנאי בתעסוקה שהיא מועילה וחשובה לו באופן אישי ואינדיבידואלי.

יחד עם זאת, ובאותה מידה כדאי שנבדוק עם עצמנו. אולי זה בדיוק הזמן שכדאי להקדיש לילד? אולי הוא לא סתם מבקש (בדרכו שלו), את תשומת הלב שלנו? אולי אנחנו באמת עסוקים מדי ולא נוכחים ופנויים מספיק עבורו?

קבלו החלטה איך תרצו להתמודד, מתוך ידיעה ומחשבה על הסיבה שהילד משועמם.

כאן חשוב להזכיר דבר נוסף – שיעמום יכול להיות גם הרסני. אמנם ברוב המקרים זה לא נורא, זה חולף, עובר, דורש תשומת לב, או מבקש עזרה, כשה"משעמם לי" הופך לקבוע, זה עלול לדחוף את הילד המשועמם להתנהגות סיכונית.

לפי דברי הפסיכולוג ג'ון איסטווד, מאוניברסיטת יורק בטורונטו, אין להתייחס אל השיעמום כתופעה שולית מכיוון שנמצא קשר הדוק בין שיעמום לבין שימוש בסמים, אלכוהול, הימורים, אכילה מוגברת, דיכאון וכמובן סיכון לביצוע טעויות.

איסטווד מסביר שמכיוון שהשיעמום הוא רגש שלילי, אנחנו מנסים למחוק אותו בכל דרך אפשרית. אומנם הוא מציין שעדיין צריך לחקור את הקשר בין שיעמום לבין וההתנהגויות הסיכוניות, אך אין ספק שהאדם המשועמם ינסה להפיג את השיעמום בדרכים שונות.

אומנים מספרים שהשיעמום עוזר להם ליצור, שזה כמובן חיובי מאוד. לכן, חשוב שאנחנו כהורים נהיה שם ונלמד את הילדים לעשות בשיעמום שימוש לצורך יצירה ולמידה.

לפעמים, ילד קטן ומשועמם, לא רק משתמש בביטוי "משעמם לי", הוא עלול להביע את השיעמום ולהשתולל באופן שיכול לפגוע בו או בסביבה. אנחנו ההורים נמצאים על מנת לעזור לו לרסן את עצמו ואת הצורך הגדול להפיג את השיעמום. ילדים מתבגרים משתעממים גם כן ושם אנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק.

כאשר ילד צעיר משתעמם, הוא פונה אלינו, מעסיק אותנו, מבקש את עזרתנו או עושה פעילויות שמושכות את תשומת הלב שלנו. כאשר מתבגר משועמם, לפעמים השיעמום הוא מתמשך, חוסר עניין כללי וחוסר מוטיבציה. לפעמים באמת משעמם לו כי אף אחד מהחברים לא פנוי ומה שזמין עבורו כרגע לא מעניין אותו, אבל, אנחנו צריכים לשים לב לשיעמום עמוק יותר, שיעמום שנובע מחוויה של חוסר תכלית ותחושת ריקנות. לא, לא מיד מדובר בדיכאון, אבל שיעמום בהחלט יכול להוביל לשם או להצביע על דכדוך שחשוב להתעכב עליו.

פסיכולוגים טוענים שיש שנוטים יותר לשיעמום ויש שפחות. אנשים שחווה טראומות נוטים יותר לשיעמום, כמו גם מי שעוסק בספורט אתגרי כמו קפיצת באנג'י ומחפש כל הזמן את הריגוש הבא.

לא ברור לנו, באופן מלא איזה תפקיד חינוכי יש לנו כהורים בנושא, אבל אני בטוחה שגם אם ילדנו הוא בעל מאפיין אישיות שנוטה להשתעמם יותר, אנחנו יכולים לעזור לו ללמוד לתעל את השיעמום למקום חיובי ויצירתי.

היום, רבים מאיתנו מפיגים את השיעמום בעזרת הטלפון החכם. ולמרות שאנחנו נוטים להאשים את המסכים בקושי של הילדים להעסיק את עצמם כשסוללה נגמרת או במצבים ש'זמן המסך' ניגמר, אבל… הם לומדים את זה מאיתנו. הם רואים אותנו שקועים בטלפון כשאנחנו לוקחים אותם לגן המשחקים, תוך כדי ענייני הבית ואפילו בנסיעה הם רואים אותנו מתקשים להתאפק ומציצים במסך.  

כהורים כדאי שנלמד את הילדים למצוא בעצמם את הדרך להפיג את השיעמום באמצעות מחשבות ודימיון אם תרשו לילדים לשתף אתכם בדמיון שלהם (בעיקר אצל הצעירים שבהם כמובן), תגלו דברים מפתיעים. נצלו את הנסיעה במכונית, את התור לרופא וכו' על מנת לתרגל את השיעמום ואת ההתמודדות איתו כי השיעמום הוא חלק ממציאות חיינו. לכן כדאי לקבל אותו, לחבק אותו וללמוד להתמודד איתו, ולו כדי שנוכל להוות עבור הילדים דוגמא ומקור השראה.

טוב להם וטוב לנו.

להבא, כשאנחנו שומעים את הילד רוטן שמשעמם לו, נעזור לעצמנו לברר במה באמת מדובר, ונבחר מתי להתפנות אליו ומתי ללמד אותו להחליף ב"אמא משעמם לי" ב"אמא, אולי נחשוב יחד על משהו מעניין שאני יכול לעשות, ואולי זה יעניין גם אותך, כך שנוכל לבלות קצת ביחד".

אודות אסנת דומן

אסנת דומן, מדריכה בנשמה ומאמנת לשיכלול יכולות מוחיות, מאמינה שלכל אחד יש חופש לבחור בדרך משלו בחיים. לאחר לימודים בטכניון והרבה שנים בתעשיית ההייטק בתפקידי פיתוח ותכנון הבנתי שהיכולות המוחיות הן הדרך שלנו להתפתח, לפתח ולתכנן, אך לא רק מוצרים אלא גם את עצמנו ואת היום יום שלנו. מחברת רב המכר "10 דרכים לאימון המוח" שנמכר בארץ ובעולם.

בדקו גם

תנועה והשתנות בחיי המשפחה

תנועה והשתנות: העיקרון שמשפיע על התפתחות חיי המשפחה שלנו ואורחות חייה, לעיתים, מבלי שניתן עליו את הדעת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?