משפחה בהשראה כאן גדלים בכיף
כתבות קשורות
בסקירה זאת אסקור באופן תמציתי הסדרים משפטיים חשובים, שנוספו בשנת 2016 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, במסגרת "תיקון 18" לחוק.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
כאמור בסקירה הקודמת, עוסק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן "החוק"), בין היתר, ב"אפוטרופסות". הביטוי עצמו אינו מוגדר בחוק, אך ניתן לעמוד על משמעותו מהוראות החוק השונות. בתמצית – וארחיב בהמשך – עפ"י החוק, בימ"ש רשאי למנות אפוטרופוס, בין היתר, לפסול דין, לאדם "שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו", ועוד.
תפקידו של אפוטרופוס – שאינו בהכרח אדם, אלא יכול להיות, במקרים מסוימים, "תאגיד אפוטרופסות" – לדאוג לעניניו של מי שאינו מסוגל (או מתקשה) לנהל בעצמו כראוי את עניניו (כולם או חלקם), באופן זמני או דרך קבע – דבר שיכול לנבוע מסיבות רבות ומגוונות (כגון דמנציה, מוגבלות שכלית וכו').
תיקון 18 לחוק
ב-11.4.2016 פורסם תיקון משמעותי מאד לחוק: "תיקון 18". במסגרת תיקון 18 נערכה רפורמה מקיפה, שנועדה לאפשר כמעט לכל אדם לממש את רצונו ובחירותיו, ככל הניתן תוך מימוש האוטונומיה שלו, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו.
על משמעות התיקון (שבפועל נכנס לתוקף במועד מאוחר מיום פרסומו) ניתן ללמוד מדברי ההסבר שפורסמו כאן, מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שיצוטטו בחלקם להלן: "ביום 11 באפריל 2016 פורסם תיקון נרחב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. נוספו לחוק חלופות מלבד אפוטרופסות, כדי לאפשר לאדם לממש את רצונו ובחירותיו, באופן התואם את עקרונות זכויות האדם… תיקון מביא עמו בשורה משמעותית לאנשים עם מוגבלות ולחברה כולה ומאפשר לאנשים עם מוגבלות להחליט על חייהם, לבחור, לטעות וללמוד מטעויות. על פי התיקון, לא ימונה לאדם אפוטרופס אם ישנן חלופות המגבילות פחות את עצמאותו. עקרון זה תואם את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות… שינוי סמנטי אך עם זאת משמעותי מאוד התקבל בתיקון זה. עד כה, אדם אשר מונה לו אפוטרופוס נקרא 'חסוי', ביטוי המוחק את משמעותו כאדם. כעת המונח החוקי הרשמי הוא 'אדם אשר מונה לו אפוטרופוס'…"
אפוטרופסות
תיקון 18 לא "ביטל" את מוסד האפוטרופסות. אדרבא, חלק מן ההסדרים המשפטיים החדשים שמקורם בתיקון 18, עוסקים בעצמם באפוטרופסות. זאת ועוד, במסגרת תיקון 18 נוספו בחוק הוראות משמעותיות בנוגע לאפוטרופסות (כלומר, לא מדובר בהסדרים משפטיים חדשים), ולכך אתייחס תחילה.
במסגרת תיקון 18 נוסף לחוק סעיף 33א (שחל רק לגבי מינוי אפוטרופוס לבגיר, אשר "אינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו"), לפיו לא ימונה אפוטרופוס אלא בכפוף לקיום כל התנאים הבאים: (1) "בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם"; (2) "לא הופקד יפוי כח מתמשך שערך האדם בענינים שלגביהם מתבקש המינוי"; (3) "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות" (אתייחס בהמשך ל"יפוי כח מתמשך" ול"תומך בקבלת החלטות").
הוראות חשובות נוספות שנוספו במסגרת תיקון 18 הן אלו: (1) "בבוא בית המשפט לקבוע את הענינים שיימסרו לאפוטרופוס… יצמצם בית המשפט ככל האפשר את הענינים שיימסרו לאפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בלי לקבוע ענינים נוספים"; (2) "בבוא בית המשפט לקבוע את תקופת המינוי של אפוטרופוס שמונה לפי סעיף זה ישקול לצמצם את התקופה אם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מונה האפוטרופוס בתקופה קצרה יותר"; (3) "בית המשפט רשאי לתת בצו המינוי הוראות בנוגע לפעולתו של אפוטרופוס ולקבוע תנאים והגבלות לגבי פעולתו".
יפוי כח מתמשך
ההסדר העיקרי והמפורט ביותר לפי תיקון 18, הינו "יפוי כח מתמשך". עד כמה חשוב הסדר משפטי זה, ניתן ללמוד מכך, שאחד התנאים למינוי אפוטרופוס הינו, כאמור לעיל, כי "לא הופקד יפוי כח מתמשך שערך האדם בענינים שלגביהם מתבקש המינוי".
בניגוד לכל יפוי כח אחר (אפילו "נוטריוני", ופרט במקרים ספציפיים ליפוי כח "בלתי חוזר"), אשר מאבד כל תוקף אשר "נגרעת כשרותו" של מייפה הכח – יפוי כח מתמשך דווקא ייכנס לתוקף (באופן ובתנאים המפורטים ביפוי הכח ובחוק) כאשר מייפה הכח (המכונה בחוק "הממנה") "יחדל להיות מסוגל להבין בדבר, בענין שלגביו ניתן יפוי הכח המתמשך".
במסגרת יפוי כח מתמשך, רשאי כל אדם בגיר – כל עוד הינו "בעל כשירות" – לקבוע מראש מי ישמש כמיופה כוחו, אם חלילה יאבד בעתיד את כשירותו, מכל סיבה שהיא (דמנציה, תאונה וכו'). האפשרויות בנוגע למינוי מיופה כח הן כמעט אינסופיות: למשל, הממנה רשאי למנות מיופה כח אחד – או כמה מיופי כח; למנות מיופה כח לענינים אישיים, רכושיים, רפואיים – או רק לחלק מענינים אלה (ואפילו מיופה כח מסוים לכל ענין); למנות מיופי כח "מחליפים"; לקבוע כיצד מיופי הכח יבצעו את תפקידם בפועל; ועוד.
באמצעות הוראות שייכללו ביפוי הכח המתמשך, יכול הממנה "לשלוט" בכניסת יפוי הכח לתוקף (כלומר, כיצד ייקבע כי הוא "איבד את כשירותו"), בפקיעת תוקפו של יפוי הכח, באופן ובמידת הפיקוח על מיופי הכח, ועוד; הממנה רשאי לכלול ביפוי הכח המתמשך "הנחיות מקדימות", בכל ענין ובכל רמת פירוט רצויה; הממנה רשאי למנות (בנוסף למיופי כח) אנשים "מיודעים", שיהיו זכאים לקבל מידע (וישמשו מעין "עין משגיחה" על מיופי הכח); ועוד.
"יפוי כח מתמשך" – שבו תעסוק הסקירה הבאה באופן מפורט יותר – נערך ונחתם בפני "עורך דין שעבר הכשרה לענין עריכת יפוי כח מתמשך… ואין לו ענין אישי ביפוי הכח".
הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס
במסגרת תיקון 18 נוספו לחוק, בין היתר, הוראות אלו: "אדם בגיר שהוא בעל כשירות רשאי לתת הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס… שבהן יפרט את שמו של יחיד או תאגיד, אחד או יותר, שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 33א, וכן רשאי הוא לתת הנחיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי האפוטרופוס שימונה לו כאמור, בין שפירט את שמו של האדם שהוא מבקש כי ימונה לו כאפוטרופוס ובין אם לאו; לענין זה, 'בעל כשירות' – מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, מטרותיהן ותוצאותיהן… נתן אדם הנחיות מקדימות ומצא בית המשפט כי יש למנות לו אפוטרופוס… ימנה בית המשפט לאפוטרופוס את האדם ששמו צוין בהן כאפוטרופוס ויורה לו לפעול בהתאם להנחיות המקדימות, אלא אם כן… או אם סבר בית המשפט כי מינוי האדם שצוין כאפוטרופוס או כי קיום ההנחיות המקדימות יפגעו פגיעה של ממש באדם".
אמנם, בחוק כבר נקבע כי יש להתחשב ברצונו של מי שמתמנה לו אפוטרופוס, וכי "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו" – אולם לעתים כבר מאוחר מכדי לשמוע את דעתו של אותו אדם…
במסגרת "הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס", רשאי כל אדם בגיר וכשיר, להתייחס מראש לזהות האפוטרופוס (אם וכאשר ימונה לו); ולתת "הנחיות מקדימות", אם ימונה לו בעתיד אפוטרופוס. בהעדר טעמים מיוחדים, יכבד ביהמ"ש את בקשותיו והוראותיו של אותו אדם. על מסמך זה חלות הוראות חוק רבות שחלות על יפוי כח מתמשך (ובין היתר, גם מסמך זה יכול להחתם רק בפני עו"ד שהוסמך לכך).
מסמך הבעת רצון – והבעת רצון בצוואה
הסקירה הקודמת עסקה ב"אפוטרופסות טבעית" של הורים על ילדיהם הקטינים – להבדיל ממינוי אפוטרופוס לאדם בגיר.
בעקבות תיקון 18 לחוק, רשאי הורה של קטין, וכן רשאי אפוטרופוס (עפ"י מינוי) של קטין (ובלבד שהוא "קרובו"), לציין את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה במקומו כאפוטרופוס, לילדו או לקרובו, בנסיבות הבאות: האחת, בעודו בחיים, אם "בשל מוגבלות הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו"; והשניה, "לאחר מותו". במקרה הראשון, הבקשה תיכלל במסגרת "מסמך הבעת רצון" (שגם לגביו חלות הוראות חוק רבות שחלות על יפוי כח מתמשך – ואף הוא יכול להחתם רק בפני עו"ד שהוסמך לכך); ובמקרה השני – הבקשה תיכלל בצוואה.
בחוק נקבעו הוראות דומות (אם כי לא זהות) גם לגבי מינוי אפוטרופוס "חלופי" לבגיר.
בכל המקרים, ניתן לתת גם "הנחיות בענין מהענינים הנתונים לפי חוק זה לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס". בדומה ל"הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס", ביהמ"ש אינו "כבול" לבקשות ולהנחיות של מי ש"הביע רצון" (במסמך או בצוואה), אך בהעדר טעמים מיוחדים, הן יכובדו ע"י ביהמ"ש.
יצוין כי בעוד שהאפשרות לערוך "מסמך הבעת רצון" לא היתה קיימת לפני תיקון 18 – היתה קיימת גם לפני התיקון אפשרות "לציין בצוואה שם של אפוטרופוס"; אך אציין (מבלי לפרט) כי גם בהקשר זה ("הבעת רצון בצוואה") חלו שינויים חשובים במסגרת תיקון 18.
תומך בקבלת החלטות
ההסדר המשפטי האחרון שמקורו בתיקון 18 לחוק, אליו אתייחס, הינו האפשרות למנות "תומך בקבלת החלטות". אזכיר כי בימ"ש ימנה אפוטרופוס, לא רק לאחר שנוכח כי לא נחתם והופקד יפוי כח מתמשך – אלא גם "לאחר שבחן את החלופות בנסיבות הענין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות".
לפי החוק, "בית המשפט רשאי למנות תומך בקבלת החלטות לבגיר שיכול עם קבלת תמיכה לקבל החלטות בקשר לעניניו בעצמו". מדובר איפוא בהסדר משפטי "מרוכך", אשר מיועד לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות, אך מתקשה לקבל מידע או להבינו ללא סיוע – ומאפשר לו להסתייע, בין היתר לשם איסוף מידע רלוונטי ובהתאמתו להבנתו, ב"תומך בקבלת החלטות", וכך לממש בפועל את זכותו לקבל בעצמו החלטות, בתחומים שונים שנוגעים לחייו, ולהוציאן אל הפועל. בהתאם, נקבע בחוק כי "תפקידיו של תומך בקבלת החלטות יהיו אלה, כולם או חלקם – (1) לסייע לאדם לקבל מידע מכל גוף; (2) לסייע לאדם בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטות, לרבות החלופות האפשריות והשלכותיהן ולהסביר לו את כל אלה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו ותוך שימוש באמצעי עזר שברשותו ובכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות הענין; (3) לסייע לאדם במימוש החלטותיו ובמיצוי זכויותיו, לרבות סיוע בביטוי החלטותיו כלפי צדדים שלישיים…"
הבהרה: אין בסקירה לעיל משום חוות-דעת או יעוץ משפטי כלשהם.
