יום שישי, 27 בינואר 2023

בני זוג בני אותו מין – וירושה

האם יש הבדל בין ידועים בציבור שאינם בני אותו מין, לבין ידועים בציבור בני אותו מין, מבחינת דיני הירושה? עו"ד דגן רותם, המתמחה בין היתר בדיני ירושה וצוואות, מנסה להשיב.

בסקירה הקודמת בחנתי אם ישנם הבדלים, עפ"י החוק, בין זוגות נשואים לבין "ידועים בציבור" – שאלה שהינה רלוונטית רק בהקשר של ירושה על פי דין (ולא כאשר המוריש ערך צוואה) – והשבתי על כך בשלילה.

בסקירה זאת אבחן את השאלה, האם יש הבדל בין ידועים בציבור שאינם בני אותו מין, לבין ידועים בציבור בני אותו מין, מבחינת דיני הירושה. גם בהקשר זה, השאלה רלוונטית רק כשמדובר בירושה על פי דין.

סעיף 55 לחוק הירושה (שייקרא מכאן ואילך "החוק") קובע כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

מקור ה"ספק" – סעיף 55 לחוק הירושה

המלים הראשונות בסעיף 55 הינן "איש ואשה"… האם ניתן ללמוד מכך, כי סעיף 55 חל רק כאשר מדובר בידועים בציבור שאינם בני אותו מין? אין על כך תשובה חד-משמעית (והסוגיה טרם נדונה והוכרעה בביהמ"ש העליון), אך ניתן להצביע על "מגמה" מסוימת (וכפי שיובהר להלן).

מעמד בני זוג מאותו מין

לפני שאבחן את השאלה, האם יש הבדל בין ידועים בציבור שאינם בני אותו מין, לבין ידועים בציבור בני אותו מין, מבחינת דיני הירושה – אתייחס בקצרה למעמדם של בני זוג מאותו מין בהיבטים אחרים.

בני אותו מין מוכרים היום כבני זוג לכל דבר וענין בשלל הקשרים.

לדוגמא, בני אותו מין מוכרים היום כבני זוג ע"י המוסד לביטוח הלאומי (לענין קבלת תשלומי גמלאות שונות); ע"י גורמים פנסיוניים; ע"י משרדים ממשלתיים (טיפלתי במקרה שבו אחד מבני זוג מאותו מין נשלח מטעם משרד החוץ לשליחות בחו"ל – ובני הזוג התבקשו לחתום על טופס סטנדרטי "להכרה בידועים בציבור", כדי יוכלו להנות ממעמד של בני זוג "רגילים"); ואלו רק דוגמאות ספורות.

בני זוג מאותו מין – וירושה על פי דין

בהרצאה (בה נכחתי) שקיימה ביום 14.4.19 אחת מן הרשמות לעניני ירושה במחוז תל אביב, נאמר במפורש, כי המדיניות של הרשם לעניני ירושה הינה להכיר גם בידועים בני אותו מין, כבידועים בציבור אחרים (לפחות במקרים בהם לא מוגשת "התנגדות" למתן צו). ואכן, ביכולתי להעיד על כך גם על סמך נסיון מקצועי אישי.

מלבד זאת, אציג שני פסקי דין שיש בהם להעיד על ה"מגמה" שציינתי.

פסק דין שניתן ביום 11.11.04 ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת, דן בענינם של בני אותו מין שחיו שנים רבות כבני זוג, וקיימו משק בית משותף ומערכת יחסים רומנטית. לאחר פטירת המנוח פנה בן זוגו לרשם לעניני ירושה בבקשה לצו ירושה, בציינו את ענינו במתן הצו: "יורש – ידוע בציבור". האפוטרופוס הכללי (באמצעות היועמ"ש) סבר כי המערער אינו זכאי לרשת את המנוח, והבקשה הועברה לבית המשפט לעניני משפחה, אשר קבע כי סעיף 55 לחוק אינו חל על ידועים בציבור שהם בני אותו מין.

הערעור לבית המשפט המחוזי התקבל ב"דעת רוב", תוך שנפסק, בין היתר: "איני חולק על כך שמבחינה לשונית גרידא הביטוי 'איש ואשה' בעברית זהה למשמעות שיש למילים 'זכר' ו'נקבה'… אך לדעתי אין השימוש במילים האלה מכוון לצמצם את תחולת הסעיף לזכר ונקבה… תכליתו [של סעיף 55 – ד.ר.] היתה להחיל על ידועים בציבור את זכויות הירושה המוקנות לבני זוג… פירושו של דבר הוא כי איש ואשה הידועים בציבור, יורשים זה את זו כאילו היו נשואים, כלומר כאילו היו בני זוג לפי סעיף 11… כאן תתעורר שאלה על איזה מבין סוגי הידועים בציבור התכוון המחוקק להחיל את הוראות סעיף 55. מעיון בדברי הכנסת עולה כי לא בעייתם של ידועים בציבור היכולים להינשא על פי הדין האישי אך מסיבות הנובעות מהם אינם עושים כן, עמדה לנגד עיני המחוקקים, אלא דווקא בעייתם של ידועים בציבור שהדין הדתי מונע בעדם מלבוא בברית הנישואין… לפי גישתי תכלית החוק מלכתחילה היתה להעניק זכויות ירושה למי שאינם יכולים להינשא לפי הדין הדתי בלי כל קשר לסיבת המניעה. סעיף 55 לא הורחב עד כה (חוץ מהרחבתו על ידועים בציבור שאין מניעה שיינשאו) מעבר להחלתו על כהן וגרושה ועל ידועים בציבור שאחד מהם אינו יהודי. הוא מעולם לא הוחל על ידועים בציבור בני אותו מין, על ידועים בציבור שאחד מהם הוא ממזר פסול חיתון ולא על ידועים בציבור שיחסיהם הם בגדר גילוי עריות…. נראה לי כי המקרה המתאים טרם הזדמן וענינם של המערער והמנוח הוא המקרה הראשון בו נדרש בית-משפט לעסוק בתחולת סעיפים 11 או 55 על ידועים בציבור בני אותו מין… לדעתי, אין לראות בהוראות סעיף 55 משום הסדר שלילי, הבא לשלול את המעמד של ידועים בציבור משתי נשים או משני גברים החיים יחד… האם ניתן לגלות מעצם השימוש בביטוי 'איש ואשה' ולא, למשל, בני זוג, כוונה לשלול מעתה ועד עולם את זכותם של בני-זוג בני אותו מין להיכלל בהוראות סעיף 55? לדעתי התשובה שלילית…"

יצוין, כי היועמ"ש בחר להימנע מערעור על פסק הדין.

בפסק דין שניתן לאחרונה (31.1.21) ע"י ביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה, הסתמך ביהמ"ש (בין היתר) על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, שצוטט לעיל. במקרה זה מדובר היה באשה שביקשה צו ירושה, בציינה כי היתה בת הזוג של המנוחה, וכי הן חיו יחדיו בשיתוף. בא כח היועמ"ש נמנע מהתיחסות לתחולת סעיף 55 לחוק על ידועות בציבור בנות אותו מין. נפסק בין היתר: "לאור האסמכתאות שהוגשו עד כה, בשלה העת למתן צו ירושה. טרם מתן צו הירושה, מאחר וב"כ היועמ"ש לא פירט עמדתו ביחס להוראת סעיף 55… ולתחולת סעיף 11… ביחס לבנות זוג, אוסיף ביחס לסוגיה לזו בתמצית… התובעת והמנוחה חיו חיי משפחה במשק בית משותף. עם זאת אין מתקיים התנאי כי מדובר ב'איש ואשה' ועוסקים אנו ב'אשה ואשה'. שורה של פסקי דין בנושאים שונים קבעו כי המונח 'בן זוג' הקבוע בחוקים שונים, יחול גם על ידועים בציבור בני אותו מין… הפתרון הוא כפי שהנחה בית המשפט המחוזי בנצרת… היינו, הקביעה כי פרשנות תכליתית המתבססת על מציאות החיים בעת חקיקת הסעיף מחד, והמטרה שבא להגשים הסעיף מאידך, מחייבים את המסקנה כי הסעיף אינו קובע הסדר שלילי – השולל את זכות הירושה של בני זוג מאותו מין מבלי ליצור סטטוס חדש…"

הבהרה: אין בסקירה לעיל משום חוות-דעת או יעוץ משפטי כלשהם.

אודות עו"ד דגן רותם

דגן רותם, עורך-דין (משנת 1998) ונוטריון, מתמחה בדיני ירושה וצוואות, יפוי כח מתמשך ואפוטרופסות, טאבו (ובתחומי משפט אזרחי-מסחרי רבים נוספים - כולל יעוץ ויצוג). בעל תואר שני (מוסמך) בביולוגיה מולקולרית, ותואר ראשון במשפטים (כולם מאוניברסיטת תל אביב).

בדקו גם

צו ירושה וצו קיום צוואה

מימוש זכויות יורשים (עפ"י דין או עפ"י צוואה) מחייב קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, עו"ד דגן רותם מסביר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פתיחת צ'אט
1
תקשרו איתנו בוואצאפ
צ'אט עם 'משפחה בהשראה'
היי. איך נוכל לעזור לך?